התמודדות בבית עם מחלת ריאות חסימתית

שלום, אבי בן 75 עבר לפני כחודשיים ניתוח לפרוסקופי של כריתת כיס מרה, הניתוח עבר בהצלחה אלא שלאחר מס ימים החלה מצוקה נשימתית עם רמות גבוהות של CO2 בדם מה שהוביל לאשפוז בטיפול נמרץ עם תמיכה אגרסיבית של מכונת הנשמה..הוא נגמל בהדרגה אלא שנראה שנגרם נזק לריאה..תפקודי ריאות בזמן השחרור FEVI 65-67% FVC 78%. לפני כחודש וחצי שוחרר מביה"ח עם המלצה לסטרואידים בטבליות..ספיריבה,ונטולין +ארובן+מים באנלציה, פליקסוטייד באמפולות ועוד..לכל אורך התקופה אנו מנסים לרדת במינונים בהדרגה וחוזרים בחזרה בגלל נשימה לא תקינה (צפצופים ..) בביקור האחרון אצל הרופא משפחה הוחלט על הפסקת הטבליות של הסטרואידים אך בשבוע האחרון משתעל מאד עד כדי כאבים בחזה., מנסה לכייח ולא ממש הולך...מה עלינו לעשות כעת? האם כמות התרופות (אינילציות) שמקבל לא מזיקה? האם יש צורך בטיפול אנטיביוטי? האם נדרש בדיקת גזים בדם? תודה

שלום , אבי היה היום אצל הרופא המטפל ,הוא התבקש לעשות שש פעמם ביום אנלציות עם ונטולין+ארובנט+ מים , פעמיים פלקסוטייד באמפולה , כדור אנטיביוטיקה זטו..וסטרואידים בכדורים (ורודים קטנים) שניים ליום במשך חמישה ימים ולרדת בהדרגה.. זה נראה לי יותר מידי..לא? אני חוששת שהנזק יותר מהתועלת..אודה לך מאד אם תתן לי תשובה כיצד לנהוג. יש לציין שהסיטורציה בדם 94-95 ..עדיין משתעל והוא נשמע לפני אנלציה מצפצף מעט.. תודה