החלטה לגבי המשך טיפול במחלת גרייבס

שמי טל, כ-6 שנים מאובחנת עם פעילות יתר של הבלוטה התלקחויות חוזרות ונשנות, למרות ניסיונות הפוגה, הובילה את הרופאה שלי להוביל אותי לצומת קבלת החלטה: ניתוח או יוד רדיוקאטיבי. יש לציין כי כל עוד אני לוקחת כדורים, אני מאוזנת הבעיה שאני לא מעוניינת באף אחת משתי האופציות (ניתוח או יוד) ניתוח - מפחיד אותי, ונראה לי יותר מדי בשביל הבעיה יוד - ייצור מצב וודאי של תלות בכדורים לכל חיי, ובנוסף אני גם מפחדת מהפרוצדורה הזו מאוד חשוב לי לדעת: מדוע זה כל כך בעייתי להמשיך וליטול כדורי מרקפטיזול? בנוסף, מדוע הרופאה שלי הובילה אותי לצומת זו? מה היית ממליצה למטופלייך, ובפרט מטופלים עם חששות כפי שהצגתי כאן?