היי זואי מה שלומך אשמח לקבל דיווח על היציאות

אני סובלת מאוד קשה לי אין לי חיים לא יודעת מה עדיף לא יכולה לצאת מהבית היו הרבה פנצרים פדיחות לא נעים רוצה לחזור לחיים לעבוד ללמוד להיות בחברת אנשים ולא יכולה זה עוצר לי את החיים 30-40 פעם ביום אני בשרותים וזה כואב ומגרד ושורף ולפעמים בא לי לצרוח מרוב גירודים מעצבנים קשה לי בקיצור אשמח לשמוע ממך או מאחרים רק בריאות ענת

ענת שלום, כל מה שאת כותבת מוכר וזכור לי מאוד ממש אותן תחושות ומחשבות והחיים סובבו ממש סביב השירותים אך על מנת לענות לך נכון אשמח אם תשתפי אותי ברקע ובמצב שלך אם זה אפשרי לך כמובן יום טוב דליה

הוי מתוקה, כ"כ מבינה אותך. תראי, מחר אהיה 3 חודשים מהסגירה. אני אוכלת הכל. ומשתדלת שבכל שבוע יהיו לי לפחות יומיים שלושה עם אורז בתפריט. מכיוון שחזרתי לעבודה - בניתי שגרת אכילה. מה שיצרה השיגרה - זה זמנים פחות או יותר קבועים של היציאות. התייעצתי עם אחד מרופאיי - אני ממשיכה עם נטילה קבועה של אימודיום. זה לחלוטין לא מונע ממני יציאות. אבל זה כן יכול לסדר/להחזיק אותן. אני נוטלת אחד מוקדם בבוקר. מאוד מוקדם. ובין אם יש לי יציאה בבית לפני העבודה או שזה בא אח"כ בעבודה - האימודיום ככה "אוגר" לגיחה אחת שתיים. (גם אם זה מצריך ממני 10 דק' ישיבה בשירותים בזמן עבודה). ואז אני אוכלת את ארוחת הבוקר משעה 10 ואילך, מתי שמסתדר לי. לאחר ארוחת צהריים לרוב אני ב"התיישבות" שממש מוציאה את כל מה שיש בבטן... וזה משאיר אותי "שקטה" עד הערב - לילה. אם אני יוצאת בערב - אקח עוד אימודיום שעתיים לפני שאצא. גם באישור הרופא. מבחינתו - אם האימודיום נותן לי שקט ואיכות חיים - יכולה ליטול כמה ביום. (כמובן לא מעל 8....). אני עדיין - כל הזמן עם תחבושות של מחזור. אם חלילה איזה "ראש" מבצבץ תוך כדי ריצה לשירותים, אז זה מלכלכך רק את התחבושת. מה שכן, יש לי גזים. ובמיוחד אם נטלתי 2 אימודיום ליום (אליה וקוץ בה). אז אם אני יודעת מראש שאני צפוייה להיות בחברת אנשים - אמנע ממזונות הידועים כגורמי גזים. בערבים/לילה - אני יכולה לשבת שעות על האסלה. משתמשת בנייר טואלט רך ומגבונים לחים. אם מרגישה שמתחיל לצרוב/לכאוב/לגרד - מיד מורחת משחת טוסיק (של וולדה). אני יודעת שזה קשה מאוד. גם אני לא מרוצה במאה אחוז. אבל איכשהוא אני מנסה לבנות את חיי סביב זה. שזה בפני עצמו מכה להיות תלויה במעיים בשביל שיהיה לך סדר יום.. מציעה לך - וזו השקעה, רשמי לך כל פעם שאת הולכת לשירותים. שעה והאם יצא משהו.. תעשי את זה מדוייק לפחות יומיים שלושה ותראי שלפעמים 30-40 פעמים הם בעצם 20 פעמים, 13, לפעמים 8 פעמים. אם זה אכן 30-40 פעמים - אני הייתי מתייעצת עם הרופא המנתח. תנסי שיהיה לך לוח זמנים מסודר של ארוחות. ותראי מה קורה עם יציאות בהתאם לזמני הארוחות. ודבר אחרון - תזונה. תבדקי מה את אוכלת, ואיך הגוף מגיב לו. מה שעושה רע (עודף יציאות, ויציאות רכות) תימנעי לאיזה שבוע. תוסיפי יותר אורז, בננות ודברים "עוצרים". אבל תשתי הרבה כדי שהצואה לא תהפוך לאבנים. צר לי על הסבל, זה נורא נורא מתסכל ומעורר מחשבות באמת מה עדיף. אבל כמו שאמרו לי ואמרתי לעצמי - זמן! הזמן בהחלט עושה כאן משהו. וגם רופאיי אמרו לי שהשינויים העיקריים הם ב3 חודשים הראשונים. תחזיקי מעמד יקירה.