תמיכה ועידוד לאחר ניתוח

שלום לכם. דודתי נותחה לפני כמה ימים באיכילוב. יש לה סרטן המעי ונאמר לה שיהיה סיכוי שתאלץ להשאר עם שקית. היה לה מאוד קשה לשמוע את זה ואמרה לי שעדיף לה למות. כבר בניתוח עצמו ראו הרופאים שאכן אין מנוס והיא תאלץ להשאר עם שקית. היא במצב נפשי לא טוב. לא מדברת על זה. לצערי אין לה בעל תומך בעניין ואני ממש חוששת למצבה הנפשי. ברור לי כי הפחד שלה נובע מחוסר יידע. אשמח לשמוע קצת איך חיים עם זה. האם יש איזהשהיא עמותה או משהו כזה בה יכול מישהו שחי עם שקית כזאת לבקרה ולעודדה וכך היא תראה שהשד לא כ"כ נורא. כמובן שאמרו לנו הרופאים שחיים עם זה והולכים לים ולחו"ל וכו אבל זה לא ממש עשה את העבודה כי זה א היה מוחשי מספיק. לדעתי חשוב לשמוע את זה ממישהו שחי עם זה והוא אדם שמח וחי כרגיל. תודה, מילי תודה מילי.

ראשית, חשוב להדגיש שהדיבורים על חיים בריאים, פעילים ומלאים עם סטומה ועם שקית הם אינם מן השפה ולחוץ - זה אכן כך. יש היום ציוד נגיש, אמין ואיכותי לטיפול בהפרשות שמאפשר חיים נורמליים לגמרי - ואני חושב שכל החברים פה יסכימו איתי. גם לי היה קשה מאוד נפשית בימים שלאחר הניתוח. שינוי פתאומי של אורח החיים, אי ודאות, כאבים, חולשה, זכרי שהניתוח הוא בכל זאת טראומה גופנית שמשפיעה על הכימיה של הגוף וכפועל יוצא על המצב הנפשי, ועוד לא הזכרנו את התרופות שהיא מקבלת עכשיו... מבחינה זו, הזמן עושה את שלו. היעד עכשיו הוא להשתחרר ולשוב הביתה, שם יהיה הרבה יותר קל להתמודד (ואולי היא כבר שוחררה?). עם הזמן לומדים כיצד להסתדר עם הסטומה ועם התקנה והחלפה של הציוד, וכיצד לשוב לעשות כל דבר שהיינו עושים בלעדיהן, בנוחות ובביטחון. גם הסטומה עצמה תתכווץ ותהיה יותר אסתטית בשבועות הקרובים, מאשר היא היום, וזה יקל - נפשית - על הטיפול בה, החלפת השקיות וכו'. הכאבים יעלמו. הציוד, בשימוש נכון, מאוד נוח, הגייני ואמין, ועד הרגע שנכנסים לשירותים לרוקן את השקית, די שוכחים ממנה. צריך לזכור שהסטומה היא רק דרך להוצאת הפרשות מן הגוף. למרות שזה לא נראה כך כרגע, זה עניין טכני - זה לא החיים עצמם! החיים הם התוכן שאנחנו יוצקים אליהם, והניתוח הזה נתן לדודתך את חייה במתנה וזו עת לשמוח!!! אני עצמי בחור צעיר עם סטומה זמנית, ולשמחתי היא לא עשתה לי בעיות מיוחדות בשלושת החודשים מאז שקיבלתי אותה, אז אפשר לומר שדרכי איתה סוגה בשושנים. למרות זאת, אני אשמח לשוחח עם דודתך ולחלוק איתה את מעט הניסיון שרכשתי. ואם צצות בעיות - יש אחות סטומה של קופ"ח שניתן להתייעץ איתה ולהזמין אותה לביקור בית (בטח דיברו אתכם על זה בביה"ח). הנה המייל שלי [email protected]

תודה דין על ההסבר המפורט.לצערי דודתי תשאר עם השקית כל החיים. ידענו שהיא תהייה עם סטומה זמנית לאחר הניתוח בכל מקרה. עם זה, לדעתי, היא היתה מתמודדת יפה. המחשבה שזה משהו שישנה לה את כל החיים (כולל הזוגיים) מאוד מפחיד. האם יש איזה שהיא עמותה או משהו כזה שבה אדם עם סטומה ואפילו בן\בת הזוג יכולים להפגש עם גם איתה וגם עם בעלה? או עזרה נפשית בעניין הספציפי ולא רק אחות סטומה שמסבירה עניינים יותר טכניים. היא עדיין בבית החולים עם כאבים עזים ולאחר ההחלמה צפוייה לה סדרת טיפולים כימותרפיים. אני רוצה שהיא תהייה במצב נפשי טוב שתוכל להתמווד עם כל זה.

היי מילי, שמי אלי, חי עם סטומה מעל ל3 שנים. קבועה. צרי קשר בטלפון 054-4499726

היי מילי, אשמח לבקר ולחזק את בת דודתך. צרי איתי קשר בכל עניין ושאלה. 0505744015, ליאב.