pdd בעיות התנהגות קשות

שלום לפני מספר ימים פגשתי נער בן 20 שהוגדר על פי הוריו pdd בתפקוד גבוה עם זאת,לאחר שיחה עם הוריו התברר לי שהוא במשך כשנה וחצי לא יוצא כמעט מהחדר.ברגעים הבודדים שהוא יוצא יש לו מידי פעם התפרצויות זעם,שובר דברים ואף מנסה לברוח ולא חוזר.ראוי לציין שיש רגעים שהוא אכן מתפקד,מצייר ,משחק קלפים.כל זאת נודע לי מפגישה עם הוריו.לאחר מכן,כאשר נפגשתי איתו בחדרו בשניה הראשונה הוא נדבק לי לנעליים והתחיל ללקק ולא להרפות.ורק בהתערבות גופנית של אביו הוא נס מכך ..לאחר שראיתי מה המצב בו המצוי הילד,החלטתי לא לקבל אחראיות על הנער.(אין לי מספיק ניסיון בתופעות מהסוג הזה).ראוי לציין שילד נפגש 3 פעמים עם פסיכיאטר.ראשית,אשמח לקבל הסבר לקבל האובססיה לנעלים(האמא ציינה שלפני מספר ימים הוא לבש את הנעליים שלה עשה סיבוב וחזר,ולפני כשבועיים כאשר יצא עם החונך החזיק עמוד ולא עזב אותו)ושנית,האם ישנה דרך שאוכל לעזור בכל זאת למשפחה?מה ניתן לעשות במקרה כזה? תודה רבה על ההקשבה.

שלום רב, לשאלתך על האובססיה לנעליים, לחלק מהאנשים בספקטרום האוטיסטי ישנה רגישות יתר או תת-רגישות לקלט חושי או התעניינות לא רגילה בהיבטים תחושתיים סביבתיים. לעיתים, תתבטא התופעה בהרחה, טעימה, ליקוק או נגיעה מוגזמת בחפצים מסוימים - במקרה הנידון, בנעליים. במקרה של תת-רגישות, ישנה לפעמים משיכה ניכרת לחומרים בעלי ריח, מרקם וטעם "קיצוני" כדי להגיע לסף הגרייה הנדרש לכולנו על מנת לחוות את הסיפוק הסנסורי והנפשי המופק בדרכים אוראליות באזור הפה. דוגמאות לכך הן: אוכל חריף במיוחד, אוכל מלוח מאוד, אכילת לימון שלם, ליקוק חומרים בעלי טעם מר מאוד (עלים, פרחים) או אכילת חומרים בעלי טקסטורה קשה ומחוספסת (אבנים קטנות, גרגירי חול, אדמה יבשה, ועוד). בקרב מבוגרים בספקטרום האוטיסטי, המעשנים סיגריות ובעלי תת-רגישות לטעמים ולריחות, נצפית גם לא אחת תופעה של אכילת טבק/סיגריות. לגבי עזרתך לאדם ומשפחתו, ראשית יש ללמוד את התמונה הקלינית הספציפית שלו ורק אז לבנות תוכנית טיפולית ריאלית המתאימה באופן אישי לצרכיו וקשייו. ייעוץ לגבי תוכנית טיפולית כזו אינו נעשה על רגל אחת באינטרנט וללא היכרות ממשית עם הנער. בברכה, ד"ר איריס שגב.