דכאון ואובססיות בגלל מחשבות על אחי

שלום. יש לי אח אוטיסט בן 35 המתגורר אצל הוריי (אני כבר לא גרה שם כמה שנים). אינו מאובחן ואינו מטופל. סגור כל היום בבית, לא מתפקד, לא עובד (לא מקבלים אותו לשום עבודה), עוסק כל היום המליוני טקסים אוסידיסטיים, נטול קשר או מגע עם אנשים ו...לא מתקלח (במשך חודשים).. מישהו יודע מה קורה לאדם כזה..מה קורה למי שלא מתקלח וזיעה/חיידקים נשארים על הגוף?? מה קורה נניח כשיש כינים (לא נראה לי בגיל כזה) והן נשארות על הראש? מה קורה אם יש פרעושים/פשפשים והם נשארים? מה קורה אם יש חיידקים מסוגים שונים על הגוף ולא מתקלחים? מה קורה אם זיעה מתייבשת על הגוף ושוב מזיעים ולא מתקלחים באופן עקבי? מה קורה אם נשארים עם אותם בגדים/גרביים/נעליים במשך חודשים רבים? (חוץ מהסרחון כמובן) מה קורה נפשית למישהו שלא חווה שום קשר עם אנשים (חוץ מההורים שלי..וגם זה לא בדיוק קשר נורמלי ותקין) מה קורה למי שמעולם לא חווה חיבוק? האם זה נוראי כמו שאני ה"נוירוטיפיקלים" יכולים לדמיין זאת? האם זהו כלא הרבה יותר נוראי ממה שניתן לדמיין? האם דווקא מדובר בריטואל קבוע שהתרגל אליו ולא חווה מצוקה איומה? האם זה משפיע על תוחלת החיים? מה באמת קורה לאדם כזה? מה הוא מרגיש? את מי אני יכולה לשאול? הוא גם מגביל עצמו תנועתית ואסור לו לעשות תנועות רבות..כך שאין לו לכאורה אפילו את ה"שלווה" שיש בתנוחה נוחה.. האם כל גופו מגרד?? (לא ראיתי אותו מגרד) מה קורה במצב כזה? האם אין דלקות וכו' שמתפתחות במצב כזה ? מי יכול לעזור לי ומי יכול לתת מידע (ממה שאתם יודעים) אם יש כאן אוטיסטים - הייתי רוצה לדעת כמה שיותר על החוויה הזו ומה מרגישים/לא מרגישים.. למרות שמי שכבר פה - מתקשר לפחות וירטואלית..והוא לא גולש באינטרנט.

שלום לאחות, שאלת המון שאלות ומכתיבתך עולה תחושת הצפה, דאגה וחרדה למצבו של אחיך. ראשית, אם אחיך לא אובחן ייתכן שהמסקנה שהוא אוטיסט שגויה. שנית, מובן שהזנחת היגיינת הגוף במשך חודשים היא מסוכנת מבחינה בריאותית ועל ההורים להתערב במצב קיצוני כזה או לבקש עזרה סיעודית/מקצועית. שלישית, חשובות שאלותייך בנוגע למציאות אותה חווה אדם בספקטרום האוטיסטי. קיימים תיאורים רבים של אנשי מקצוע, סופרים ותסריטאים אשר ניסו להתחקות אחר החוויה האוטיסטית, כאנתרופולוגים החוקרים חברה זרה ושונה מהם באופן בסיסי. תיעוד של החוויה האוטיסטית ממקור ראשון ניתן למצוא בכתביה של טמפל גרנדין, אוטיסטית בתפקוד גבוה (למשל, בספרה Thinking in Pictures). ב – 2010 יצא אף סרט המבוסס על חייה. בברכה, ד"ר איריס שגב.