משבר התהנהגותי ילדה בת שנתיים

דיון מתוך פורום  ייעוץ חינוכי

06/03/2013 | 13:10 | מאת: שירלי

שלום רב, ילדתי בת שנתיים ושלושה חודשים, ילדה מאד טובה , ילדה שינקה עד גיל שנתיים ומאז ותמיד מאד מאד מחוברת וקשורה אליי! לפני חמישה חודשים ילדתי את בתי השניה, ותחילה היה נראה כי הגדולה מאד אוהבת ומקבלת אותה ולא היה שןם שינוי בהתנהגות, חוץ מגמילה מהנקה שהייתה לא קלה... אבל לאחרונה הילדה השתנתה לגמרי, מאד סגורה, כבויה, עצובה, מרבה לבכות, יש לה התקפי זעם, היא לא נותנת לאף אחד מהמשפחה להתקרב או לשחק איתה ( סבתא, דודים) חוץ ממני. כל הזמן רוצה להיות איתי, עליי ,ושרק אני יאכיל אותה, יקלח אותה , ירדים אותה.. לעיתים בעלי מצליח איכשהו לקלח אותה אבל גפ מלווה בבכי. הילדה פשוט השתנתה מקצה לקצה, מילדה חייכנית , שובבה בעלת שמחת חיים- הפכה לילדה מאד קשה, עצובה. גם חזרה לבכות בגן ( למרות שכבר נמתאת שנה באותו גן), הפרידה בבוקר מאד קשה, ולא תמיד משתתפת בכל הפעילות בגן... האם מדובר במשבר בגלל האחות החדשה? גיל שנתיים הקשה? או הכל יחד.... בבקשה אני אובדת עצות....

לקריאה נוספת והעמקה

שירלי שלום רב, פירושך למצב הינו נכון – גם גיל שנתיים, גם אחות חדשה, גם גמילה מהנקה וגם.....לא פשוט כלל לפעוטה כזו קטנטנה. קחי בחשבון, שזו תקופה לא קלה בעבור כולם, אך בטוחני שזו תחלוף, ובתך המקסימה תחזור להיות שמחה, מאושרת ורגועה. אז מה עושים ? מחזירים לה את הביטחון, ומאפשרים לה להיות בקרבה אלייך כמה שניתן ללא ביקורת וללא שיפוטיות עם הרבה אמפטייה ואהבה. כאשר הדבר אינו מתאפשר, יש להסביר לה זאת, להביע מולה אמפטיה ולחשוב עימה על חלופות, לדוגמא: את צריכה לרחוץ את בתך התינוקת – הסבירי לבתך הבכורה, שכעת את צריכה לרחוץ את אחותה, מכיוון שערב עכשיו ואין מי שיעזור לך. את מבינה שקשה לה, ושהיא רוצה להיות איתך כל הזמן, אבל חייבים לרחוץ את הקטנה. האם היא מוכנה להיות העוזרת הבוגרת שלך ולעזור לך לרחוץ את אחותה הקטנה ? תני לה תפקידים – להחזיק את המגבת, להגיש לך את השמפו ועוד. בדרך זו את שמה את הגבול תוך הבנת הקושי ולימוד במציאת פתרונות. אם בעלך עוזר לך בשעות הקריטיות, תנו לו לטפל בקטנה והשתדלי להיות עם בתך הבכורה. ברגע שהיא תחוש שוב ביטחון, היא תחזור לעצמה. כל טוב ושבוע טוב, שירלי

מנהל פורום ייעוץ חינוכי