חזרה לבית הספר - שאלה דחופה

דיון מתוך פורום  ייעוץ חינוכי

13/08/2012 | 07:15 | מאת: דניאלה

שלום שירלי, הנני אם חד הורית לבן 7. השנה בני עולה לכיתה ב'. מיזה 3 לילות, בזמן לכתו לישון בני פורץ בבכי על זה שחופשת הקיץ נגמרה ושעליו לחזור לבית הספר. אני יודעת שקשה לחזור לשגרה, הרי מי לא רוצה להיות בחופש בלי מטלות של בית ספר ושיעורי בית. הבכי שלו נראה לי קצת קיצוני. אתמול בלילה הוא אף הקיא ושיניו שקשקו (זה היה נראה כמו חרדה). אני מנסה לברר איתו האם משהו מפחיד אותו בבית הספר, או מישהו מציק לו - אני לא זוכה לתשובה ברורה ממנו. בסיום שנת הלימודים אני זוכרת שלא פעם הוא אמר לי שהוא עצוב ושהוא מתגעגע לחבריו מבית הספר. תוך כדי בכי הוא אומר לי שהוא מאוד יתגעגע אלי ושהוא רוצה כל הזמן להיות איתי. בחודש וחצי האחרונים הוא היה די צמוד אלי, כל בוקר הוא נסע איתי לקייטנה (שהיתה קרובה למקום עבודתי), בסיום הקייטנה הוא בא אלי לעבודה. מהיום אנחנו יוצאים שנינו לחופשה משפחתית. אני לא יודעת כיצד עלי לנהוג. אני עצובה מאוד לראות אותו במצב הזה. אודה לך אם תוכלי לייעץ לי כיצד עלי לפעול, האם לשוחח עם המחנכת שלו? כיצד להתייחס למצב זה ולנסות לעזור לו. בברכה דניאלה

לקריאה נוספת והעמקה

דניאלה שלום רב, ילדים מגיבים בצורות שונות ומגוונות למעבר בין החופשה לבין שגרת הלימודים. אחת מן התגובות הנה סוג של חשש ו/או תסכול ו/או חוסר אונים. כלומר הילד מעדיף להשאר במקום הבטוח והמוגן בביתו וליידך, מאשר להתמודד עם האתגרים שמזמנת לו מערכת החינוך בכל ההיבטים. התנהגותו של בנך משקפת מצוקה, ועל-כך אין להקל ראש או לבטלה. חשוב מאוד לחזקו, ולמצוא עימו פתרונות, שיעזרו לו לשוב ביתר קלות לביה"ס, למשל: ללכת עם חבר טוב ביום הראשון ולתפוס יחד מקום, לשוחח בטלפון עם המחנכת, לשים בקלמר תמונה שלך, שתהיה איתו עד שתפגשו, להביא משחק (קלפים או גולות) ליום הראשון להפסקה, להכין איתו את התיק ועוד. השתדלי להעביר לו מסר חד משמעי וברור של רוגע ושל ביטחון - שאת פה בעבורו, ושתעזרי לו בכל מה שיזדקק. חזקי אותו בכוחותיו ובמקומות שבהם הוא מצליח – אני סומכת עלייך, אני יודעת שתסתדר, נעבור את זה ביחד ועוד. רצוי לספר לו מתי חוזרים לביה"ס (בלוח שנה), להסביר לו בדיוק מה הולך להיות ולראות האם יש לו שאלות שמסקרנות או מטרידות אותו – עלייהן יש לענות בענייניות (אם אינך יודעת את התשובה, אמרי לו שתבררי ותתני לו תשובה). ההי אמפטית לבכיו ולמצוקותיו, אך אל תתני לכך ייתר תשומת לב או אל תעבירי לו את המסר, שהוא מסכן ואומלל. בנוסף לכך, צרי קשר עם מחנכת הכיתה ועם יועצת ביה"ס, ועדכני אותן בתחושותיו. בקשי מהן שיסייעו לבנך בכל דרך, שיש באפשרותן. אם התופעות הללו ממשיכות או מחמירות חשוב מאוד להתייעץ גם עם פסיכולוגית ביה"ס, להכוונה לגבי המשך הטיפול בבנך. ולסיום השתדלי להיות רגועה ובטוחה מול בנך. תחושות אלו יחזקו אותו ויעזרו לו להתמודד היטב. בהצלחה וכל טוב, שירלי

מנהל פורום ייעוץ חינוכי