איך משתחררים?

דיון מתוך פורום  ייעוץ חינוכי

08/02/2011 | 08:43 | מאת: נטע

שירלי שלום! בנינו בן 8 חודשים לא מוכן לשחק לבדו בפינת המשחקים שבנינו לו. הרכבנו לו פינת המשחקים באמצע הסלון כך שהוא רואה אותנו ואנחנו רואים אותו טוב מכל הכיוונים. אבל מצטבר שתינוק שלנו לא מוכן להשאר לבדו ולשחק. מה שהיתי רוצה זה להשאר בשדה ראיתו כמובן אבל גם להמשיך עם סידורים בבית. כרגע זה בלתי אפשרי. כאשר אני או בעלי יושבים לצד התינוק על שטיח פעילות שלו הוא משחק, זוחל, מנסה לגלגל את הכדור, קם על הרגליים ליד הספה, נופל וזוחל שוב, אבל בשנייה שאנחנו קמים, הו פורץ בבכי איסטרי ונרגי רק כאשר לוקחים אותו על הידיים. למען האמת אני מוצאת את עצמי עם רגשות מעורבים ואפילו מתוסכלת מזה שמצד אחד אני נמצאת בבית ולא מספיקה כלום ומצד שני כביכול אני משקיע זמן בתינוק , אבל זה גובל בהרגשה שאנחנו לא יכולים להשתלט עליו... בינתיים ניסינו כמה פעמים לא להגיב לאיסטריה ולהמשיך בעיסוקינו בבית כמובן הכל בשדה ראיית התינוק, כאילו לו לתת לו "קהל", אבל זה לא כל כך עבד. התניוק המשיך לצרוח במשך שעה ואז כבד הגיע זמן לאמבטיה ולקחנו אותו. למען האמת אני מרגישה מן כישלון וחוסר שליטה על המצב ומאוד רוצה לפעול נכוך ולתת לתינוקינו רק טוב ולחנך אותו נכון, אבל בינתיים המצב הוא שרב הזמן התינוק בוכה ולא מרוצה ואני גם בלחץ. נשמח לקבל כל עצה תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

לנטע שלום רב, השקעתם זמן, מאמץ וכסף בבניית פינת משחקים בסלון לבנכם. הרעיון שיהיה לו מקום, שבו יוכל לשחק בהנאה תוך השגחה מלאה שלכם, נשמע נפלא. אבל, לעיתים יש פער בין הצפייה שלנו כהורים לבין צרכי התינוק. לכל תינוק יש טמפרמנט (מזג רוח), העדפות ורצונות משלו. כלומר, הילד אוהב לשחק בפינת המשחקים רק כאשר יש משהו לידו. הוא אינו רוצה להשאר כעת לבדו. התינוק צריך לבנות את הביטחונו ואת נוחותו בפינה זו. עליו להסתגל בהדרגתיות בעזרתכם. למשל, שבו לידו ושחקו עימו. מידי פעם תנו לו לשחק לבד כשאתם לצידו. ככול שיתרגל לפינת המשחקים, תוכלו לשבת לידו או לקרוא עיתון, אך לא לשחק עימו במשחקים. בשלב האחרון, ניתן לקום לכמה רגעים, ואז לשוב, עד שיחוש בנוח. זכרו שבנכם עדיין תינוק, שדורש עבודה, זמן ומאמץ. כדי להקל עלייך בעבודות הבית, העזרי בסובבים אותך או קחי שמרטפית צעירה לשעה, ובכך תספיקי לעשות את מטלות הבית (או את חלקן), ותוכלי להנות בנחת עם בנך בסלון ללא לחץ, ללא תסכול, ללא בכי וללא רגשי אשמה. בהצלחה, שירלי

מנהל פורום ייעוץ חינוכי