איך להמשיך?

דיון מתוך פורום  משפחות חד הוריות - תמיכה וייעוץ רגשי

11/01/2011 | 13:45 | מאת: אולגה

הייתי עם משהו 6 שנים, הוא עזב אותי בגלל שעוד לא מוכן לחיי משפחה. מאז אנחנו נפגשים באופן קבוע והיחסים בינינו כאילו אנחנו "בני זוג" בסתר. בשוגג נכנסתי להריון. התגובה שלו- שהוא לא מוכן לקחת בזה שום חלק פעיל - לא רגשית, ולא שכח להדגיש כספית. אני הולכת להיות לבד....

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אולגה, אני בטוחה שכרגע המחשבה שאת לבד ובהריון מאד מפחידה. מניחה גם שיתכן שהתחושות לגבי ההריון מעורבות. מצד אחד שמחה ומצד שני תחושת בלבול ופחד מהידיעה שההריון היה בלתי רצוי מבחינת בן הזוג. חושבת שקודם כל במצב כזה רצוי לא לקבל שום החלטה מיידית אלא להשתהות מעט. הייתי מציעה לך לנסות להפריד רגשית בשלב זה, בין הקשר הזוגי לבין ההורות וההריון. לבדוק עם עצמך האם את מעוניינת בילד ללא קשר לבן הזוג, למחשבה על זוגיות עתידית איתו וללא תלות בו. במידה והתשובה שלך היא כן (לעצמך בלבד) לאחר ששקלת את כל ההבטים הרגשיים, הכספיים,המשפחתיים ועוד בן הזוג יוכל להחליט אם להצטרף לתהליך בהמשך או לא אבל את תדעי שבחרת- בעצמך, ועצם הבחירה תתן לך כוח ואולי תפחית גם את הפחד. בהמשך, לאחר שיעבור זמן תוכלי לחשוב גם על הזוגיות והאם את מעוניינת להיות בקשר עם אבי הילד. חשוב שתדעי שמכיוון שהייתם יחד מס' שנים והילד הוא גם שלו יש לך זכויות כלכליות למולו גם אם אינו מעוניין בילד וכדאי להתייעץ לגבי זה עם ארגון נעמת. חשוב גם שתזכרי שאתם הרבה זמן ביחד אך ללא מחויבות ולכן סביר להניח שלבן הזוג יש קושי במקום זה. לכן, אם בכל זאת תחליטי בהמשך, יחד איתו, על מעורבות בגידול הילד- כדאי לשקול פנייה ליעוץ כלשהו משום שלילד עדיף שתהיה ודאות ולא אב שהוא פעם נמצא ופעם לא. את מוזמנת לשאול עוד או לשתף במידה ואת מרגישה את הצורך, ליאת.

מנהל פורום משפחות חד הוריות - תמיכה וייעוץ רגשי