שכיר או פרילנס....?

שלום, אני סוג של פנומן בתחום עבודתי. מאוד אוהבת אותו, זוכה להערכה רבה, יש לי בשביל מה לקום בבוקר, עובדת בו קרוב ל-10 שנים כשכירה למרות שבפועל עבדתי כמה שנים כעצמאית במקביל. השנים האלו לא היו טובות לי בגלל קשיי התארגנות בתחום של טפסים, עמידה בזמנים של הגשת דוחות ותשלומי קנסות כבדים על איחורים אלה. היה לי גם יועץ מס עתיק יומין ולא קומוניקטיבי שלא התחברתי אליו בלשון המעטה. בשל מיאוס בכל נושא הבירוקרטיה והרגשה שבמקום להרוויח אני מפסידה בגלל תשלומי קנסות על איחורים ובלי להזכיר כמעט את החרדות האינסופיות ועוגמת הנפש- החלטתי לסגור את התיק. מאוד שלמה עם העניין ומאז יש לי שקט נפשי. אבל... רבים אומרים לי שזו טעות ושאני הופכת את הטפל לעיקר. בפועל יש לי אי די די וזה לא משהו שעומד להעלם בקרוב. אני מרגישה מצד אחד שהורדתי מעלי סוג של עול נורא. מצד שני החלק האמביציוזי שבי לעיתים קצת מנקר בי על כך שהרמתי ידיים מהר מדי. מה שכן ברור לי שעם עבודה בשוק הפרטי הייתי יכולה להיות בנאדם אמיד. בפועל אני יודעת שלעולם לעולם לא אצליח למשל לקנות בית עם משכורתי כשכירה- אבל מצד שני פיתחתי כזו פוביה כלפי הגוף המפחיד הזה חסר החמלה שמדבר איתי בשפה מרתיעה של מספרים ואיומים שאני לא מבינה. לכן מה שמתנגש כרגע זו האג'נדה של הנוחות (כלומר חוסר ההתמודדות) מול האג'נדה האתגרית שיכולה לדבר על נוחות עתידית (כלומר בטחון כלכלי). בגלל שאני לא אדם שחושב מספיק על העתיד אני סוג של תקועה בהווה שמעניק לי איזה בטחון כלכלי מדומה של תנאים סוציאלים ומשכורת קבועה ולא גבוהה במיוחד. אני לא מזלזלת בזה רק רוצה להיות בטוחה שלא ויתרתי על משהו רק מתוך פחד. ולכן אני שואלת האם לדעתכם זו "השתפנות" או פשוט אחריות לעצמי בתור אחת שיודעת שלא מסוגלת להסתדר עם בירוקרטיות ודברים טכנים. חלק מהבגרות זה גם להכיר במוגבלות ולסרב למה שנראה "גדול" מדי. העניין הוא שה"גדול" מדי זה לאו העבודה אלא כל הטופסיאדה שמסביב. בקיצור במקרה שלי הטפל הופך לעיקר וסוגר את הגולל על כל החזון:(

שלום לך נטלי. הגדרת עצמך בשני אופניםאחד מוכשרת מאוד התחום העיסוך שלך. ואישה עם קושי בקשב וברכוז. 1. ראשית טפלי בקושי בצעי איבחון מקיף , פגשי נירולוג , היום יש טיפול תרופתי אלטנטיבי וגם קונבציונלי. אין סיבה לפעול לסבול מקושי. מציעה לך גם הכוונה בתחום. כדי לילמוד כישורים עוקפים של הקושי. אינך צריכה להחליט בין לבין התחילי בקטנה ובמעט וראי כיצד את מתקדמת בתחום העצמאי, קחי לך לעזרה יועץ עסקי , הצטרפי לסדנאות לניהול עסק. ובדקי את עניין הדחיינות על ידי פסיכולוג התנהגותי בהצלחה יהודית