תקועה

אני כמעט בת 40 נשואה עם בעל גדול ממני בעשור יש לנו 4 ילדים מקסימים שהם החיים שלי- שניים מהם עם ADD שמצריך ממני המון סבלנות וזמן וכוח- אני מרגישה שאני לבד במערכה של גידול הילדים וחינוכם, טיפול בכל עינייני הבית הקשרים החברתיים ופשוט הכל!! עם מעט מאד עזרה מצידו הן מבחינה טכנית (קניות הסעות וכד') ובמיוחד מבחינה ריגשית - אין לי פרטנר לכלום - חיים אחד ליד השני, אני לא מרגישה שהוא חלק ואני טובעת מהנטל. על זוגיות, תיקשורת ואינטימיות אין על מה לדבר בכלל - גם לא ממש בא לי. נמאס לי לטפל בכולם. אני מתבשלת במיץ של עצמי ואין לו אפילו את האומץ והרגישות לבוא ולשאול אותי מה קורה איתי? בגלל שהוא כועס שלא עשינו סקס כבר ארבעה ימים. מי יכול לחשוב על זה בכלל?! אהבה זה לא רק פיזי!!! אני מתוסכלת, בוכייה, ופשוט נמאס לי-מה עושים?

את עמוסה ממוטטת מעיפות, טרודה מדי כדי לחיות את חייך ועסוקה עם טירדות החיים. ולכן כדי לעצור לרגע ולהתחיל לעשות סדר, לשים לב לעצמך . כדי שתוכלי להמשיך ולטפל בילדים. לשים לב האם את יודעת לבקש עזרה ללא תלונה. לחלק תפקידים ולהשאיר זמן למפגש עם בעלך. כדי קודם להקשיב למה באמת הוא זקוק לעתים קרובות סקס זה בקשה נואשת לחום ותשומת לב בהצלחה