דיכאון?

אני פרודה מבן זוגי 3 חודשים(היינו יחד 3 שנים ואף גרנו ביחד חלק מהתקופה) , זו הייתה אהבה ללא גבולות עם המון הקרבות... עם כל האהבה לא יכולנו להמשיך להיות ביחד עקב אילוצים ואני מנסה להתגבר ויוצאת ומכירה אנשים חדשים ואני פשוט לא מצליחה להתלהב מכלום , אין לי מצב רוח לכלום, אני במצב סטטי כמעט כל הזמן למרות שאני לא מראה את זה לסביבה שלי , לא ברמה האישית ולא ברמה החברתית, ורציתי לשאול אם זה נורמלי? ואם זה יעבור? כאילו אני יודעת שאומרים שהזמן הוא המרפא הטוב ביותר, אז כמה זמן?אפילו מוזיקה שפעם במצבים הכי עצובים שלי הייתה משמחת אותי , היום זה עוד משהו שמתנגן ברקע למה אני לא מצליחה להרים את עצמי? האם זה דיכאון?

אני רק מוסיפה שאני בגיל 25 ואף בוטלה הצעת נישואין

אהבה של שלוש שנים שהייתה עם הקרבה ,איננני יודעת מי סיים את הקשר, אך מדבריך משתמע שזה לא פשוט .פרידה מאהוב ה אבל לכל דבר. זה אובדן של חלום של אדם של מגע של מציאות חיים ולכן יש לראות את זה כמו שמתיחסים לשלבי האבל. לאבל יש שלבים ואנו עוברים בין השלבים כשלפעמים אנו מקבלים את המצב ולעתיים מתנגדים למציאו החדשה. התעזרי בסבלנות יש לפניך עוד דרך לעשות. שימי לב לאחר מס חודשים האם יש כיוון של הרגעה. ולא העזרי באיש מקצוע. אם תרצי הסבר נוסף פני שוב.