חרם הורים על ילדיהם

לא מכבר עשיתי מהלך בחיים בו טעיתי מאוד בשיקול ולא מצא חן בעייני הורי אותם אני מאוד אוהב. מאחר ולאורך כל 39 שנות חיי הייתי ילד למופת ועשיתי כל מה שמצופה מילד מושלם, סף הציפיות שלהם ממני היה כזה שלטעויות אין מקום מבחינתם. יש לי אחים נוספים ולהם יש את הפריבילגיה לטעות כי הם מראש לא מושלמים. הטעות שעשיתי היתה בכך שבגדתי באישתי עם אישה נשואה ועקב כך די הרסתי שתי משפחות. את שלי ואת של המאהבת. בשני המקרים, שלי ושלה המשפחות היו כבר הרוסות ובהליך גירושין עוד לפני שהכרנו. שאלתי היא אני מכיר בטעות אותה עשיתי ומתחרט מאוד על שלא מצאתי את הכוח להתאפק עד לאחר הגירושין (אגב, היום אני כבר גרוש מזה חצי שנה)אבל הורי לא מוכנים לסלוח לי על כך ואף החרימו אותי. אני כאבא לילדים מרגיש שלא יהיה דבר, הנורא שבנוראים, שבגללו לא אמצא את הכוח לסלוח לילד שלי. לא אקבל את המעשה ואטיף אולי אבל אעטוף אותו כמו שאב צריך לעשות והוא את חובו כבר ישלם בדרך כזו או אחרת לחברה... בהתאם למעלליו. נראה לי שזה משהו שמנוגד לטבע האדם כהורים להחרים ילד כבר שנתיים. לא לדבר איתו, לנתק לו טלפונים כשמתקשר להתנצל שוב ושוב ולבקש את מחילתם. כשאני מגיע אליהם כדי לדבר, הם לא פותחים לי את הדלת ואף מאיימים שאם לא אלך יקראו למשטרה. קצת נראה לי קיצוני ואני ממש לא יודע מה לעשות. ערב ראש השנה בפתח, ואני כאדם דתי ומאמין מאוד רוצה לבקש את מחילתם המלאה ולא יודע באיזה אופן. א. האם זה נורמאלי? ב. מה עושים? אם יש אנשים נוספים שחווים חרם דומה מההורים אשמח לשמוע אולי באמת צרת רבים תהיה נחמת טפשים... אבל אני מחפש פתרון וגם נחמה

יש לי כמה דברים לענות לך. א. מצבך מוכר לי מאוד אם כי המצב שלי הפוך כאשר אני הטלתי חרם על אחד מהורי. ב. מצוות כיבוד הורים היא מצווה נעלה אך מצד שני יש גם נושא מחויבות מוסרית של הורים כלפי ילדיהם ואין זה משנה גילו של הילד וזה מופיע בהלכה. ג. ישנו משפט שאומר ש-"הויכוחים עם ההורים לא נגמרים כאשר הם מתבגרים אלא כאשר אנחנו מתבגרים". שאב עידוד מהמשפט הזה כי לאורך זמן הוריך ימחלו לך על מה שנראה להם לא מוסרי ואכן זה לא מוסרי לכל הדעות אך אינך צריך לשלם מחיר כה כבד על מעשיך ומהשמיים ימחלו לך באם תכוון בתפילות כוונה אמיתית ותתפלל לקב"ה שימחל לך.. הקב"ה מחל ומוחל לחוטאים גדולים אך הכוונה האמיתית וכיוון למחילה בתפילה מקרבים את המחילה. כאדם דתי כמוך אני מציע לך לשאול שאלת רב ואני מכיר 2 מקומות שבהם אתה יכול לשאול שאלת רב באינטרנט: 1. אתר "מורשת". 2. אתר "ישיבה". אכן ערב ראש השנה בפתח ומאחר ואני מאוד מזדהה עם מה שכתבת ותיארת ואינני רוצה להרחיב את הדיבור על כך אך האמן לי שאני מכיר מקרוב את הנושא, אכן נהרסו כאן 2 משפחות אך אל תיטול את כל האשמה על עצמך כיוון שגם לצד השני יש חלק בלתי מבוטל במה שקרה. תפילה ובקשה מעבירים את רוע הגזירה. אם תרצה,אני מוכן להוות לך משענת ואוזן קשבת ואם תשאיר לי כתובת מייל אשמח לעזור כמיטב יכולתי. שאב עידוד ואל תישבר. הזמן יעשה את שלו ובעזרת השם יתברך תראה ימים טובים יותר. אני לצידך בכל אשר תזדקק.

ישר כח על התצשובה הענינית והממצא ,אני מזמינה אותך להמשיך ולהתארח בפורום שלי. ולהיות כתף לשואלים

נאמר שהחוזר בתשובה גם צדיקים לא יעמדו במקומו, ואם להוריך קשה לסלוח, נסה דרך מתווכים אשר מקובלים עליהם, בני משפחה מכובדים. אנשי דת מעורכים. אני מבינה שהפגיעה קשה כי אתה אדם מאמין.והיא הייתה אישה נשואה. צר לי שהדבר יצא לאור , אך לכל אדם יש סליחה. האם זה הכעס היחידי שלהם או שהם כועסים על דברים נוספים?. היות ולא קיבלת תשובה מידית אני מבקשת את סליחתך ותוכל לפנות אלי גם במיל האישי דרך התמונה , האתר.

אני לא נכנס בקביעות לפורום ולכן לא ראיתי את שאלתך. ולתשובה: כל חיי עשיתי מה שטוב בעיינים. על הרבה ויתרתי בחיי כדי לא לצער אותם ובמיוחד את אמא שבאיזהשהו אופן יש לה שליטה בלתי מודעת עליי ואני נשלט באופן בלתי רצוני. אם זה בבחירת מקצוע לחיים שבחרתי מה שהיא רצתה ולא מה שרציתי לעצמי.ובכלל כמעט בכל תחום. אני כנוע לגמרי אליהם ולכן אף פעם לא היו בעיות מיוחדות, להיפך. הם אהבו אותנו מבקרים, באו אלינו המון - יחסית. ואין שום דבר פגוע נוסף במערכת היחסים מעבר לאולי תסכול כזה או אחר מטעמי אבל לא הוצף ביננו לעולם. אולי דווקא בגלל זה ההפתעה היתה גדולה ובלתי נסלחת. כי הכל ה"ה כ"כ מושלם והייתי מקור לגאווה, ופתאום לקחתי מהם, מאמא שלי במיוחד את התענוג של הילד המושלם. כל נסיון להעזר במתווך כזה או אחר המוערך על ידי אמא שלי גרם לסכסוך בינהם. היא עקשנית ולא אוהבת זמנסים להשפיע עליה או לשנות את גישתה. אז הפסקתי. היא ברוגז עם אחי בגלל שנסה לרכך את האוירה. היא אשה מרירה וקשת יום. אני לא שופט אותה על כך, עברה חיים לא פשוטים אבל באמת מחפש פתרון יצירתי להגיע אל ההגיון שלה. כי כמו שאמרתי... אני מצטער מאוד ובחיים לא אכנס להרפתקאה עם אשת איש למרות ששוב... שנינו היינו בעצם פרודים ובהליך גירושין.אשמח לעצתך