את דעת כולם אני מבקשת - לטוב ולרע

עד כמה נראה לכם כנכון לסבול מחנק מזוגיות לטובת עתיד ילדינו? עד כמה נראה לכם נכון לחיות בשקר לטובת אושר ילדינו? האם רצון לסגור מערכת נישואים כי את לא בנויה לזוגיות הופך אותנו לסוציומאטים?לאנשים רעים? והאם יש דבר כזה "לא בנויה לזוגיות" או שזה מעיד על "לא בנויה לזוגיות עם האיש הספציפי שלי"? בשם כל הנשים המתוסכלות, ולתפארת מדינת ישראל

גרוע שאת לא חיה טוב אחרי שבאו כבר ילדים גרוע יותר אם הילדים לא חיים טוב בגלל זה! הוי אומר כך: אם הילדים סובלים מהמצב ויהיה להם יותר טוב אם תיפרדו אז תבחרי בגרוע ולא בגרוע יותר ואם הילדים לא סובלים מהמצב רק את מרגישה לא בנוח או קשה זה הזמן להתמסר למען הילדים! בהצלחה בכל אשר תפני !!!

שלום לך טומי להיות במצב כזה (הוא מובן מאופי השאלות בגוף המודעה המקורית)לא משאיר ספק בעניין הסבל של הילדים. כל הבית נמצא במצב של עצב. הם מרגישים ויודעים כי בעלי לא חוסך מהם שום מידע באופיו הקולני והמתלהם. איך עודעים עד כמה הם סובלים? אתה באמת מאמין שהיית מתמסר לו היית במקומי , לזוגיות ומקריב (ממש כך) את עצמך, חייך, הזכות לאושר זוגי של שני הצדדים (שנינו סובלים) לטובת אושר שיקרי של הילדים? אני שואלת באמת! האם לא עדיף תקופה לא פשוטה של לעכל ולהתרגל למצב פירוד של ההורים - עם כל הקושי המשתמע מאשר לחיות עם זוג הורים מתוסכל שלא מפסיקים לריב ולהעכיר את האוירה?