פחד מהנושא הזוגי החברתי והתעסוקתי

אני במהלכו של תהליך שינוי מגדרי לזכר. לאחרונה התפרסמו הרבה כתבות על תומס ביטי, הגבר שנכנס להריון. כשקראתי את התגובות פשוט הזדעזעתי. כל כך הרבה שנאה כלפי אדם שרק רוצה ללכת עם האמת שלו. כל כך הרבה נסיונות לדכא אותו בכוח ולהוכיח שהוא אישה, למרות שהוא עבר את כל התהליכים המקובלים לשינוי מגדרי וחי כגבר לכל דבר, חברתית וחוקית. התגובות שאני נתקל בהם במציאות כלפיי הרבה יותר חיוביות, אבל עד עכשיו לא יצאתי מהארון יותר מדי. אני בד"כ מציג את עצמי לאנשים כגבר, והם לא מודעים לעבר (ואני כל הזמן מקווה שהם לא יגלו בדרכים עקיפות). כל מה שאני רוצה זה לחיות חיים רגילים כגבר רגיל, ולשים את העבר בצד. אני מנסה להבין, האם התגובות באינטרנט מייצגות את המציאות? האם נדונתי לחוות שנאת חינם, פלישה עקבית לאיברים ולגנים שלי, וחוסר קבלה שלי כגבר במשך כל החיים בגלל ה"פשע" שחרגתי מנורמות חברתיות מסויימות? האם מעכשיו והלאה אתחיל לחוות בעיות תעסוקתיות ואפלייה, או שיש לצפות בכל זאת שיקבלו אותי לעבודה ע"פ נתונים ענייניים? עד היום נהגתי להגיד לעצמי שהכל יהיה בסדר, אבל כשאני רואה כמויות כאלה של שנאה וזלזול שמופנים כלפי טרנסג'נדרים, בלי שום הגיון, זה מטריד אותי מאד (זה לא אומר שאני מתחרט על התהליך שאני עובר. זאת אחת ההחלטות הנכונות יותר שעשיתי בחיי, ובכל מקרה למי שנכלא בגוף הלא נכון אין הרבה ברירה...). גם כשלא מדובר בשנאה, יש בורות עצומה, והרגשה שאף אחד לא מבין. זה מתבטא גם בסיקורים בתקשורת, גם בקרב הממסד הרפואי והפסיכולוגי. נשבר לי כבר מבני אדם וממטחי השנאה שאני מקבל, סתם רציתי לפרוק.

אין ספק שיצאת לדרך של אמיצים. ואני מאחלת לך שבקלות תיבנה את עתידך במגדר הגברי. בתוך האתר של "דוקטורס" יש פורום העוסק בשאלות ותחומים הקרובים לאילו שהבאת . אנא אפנה לשם את שאלתך. אם לא תענה חזור לכאן לעזור לך יותר.