זוגיות מסוכנת

אני ובעלי לא גרים בארץ כחצי שנה, הוא באמת בעל מושלם ולא מחסיר לי כלום בחיים , אבל יש לי איזה בעייה איתו כמה שהוא נותן ואוהב ולא מחסיר כלום הוא נורא קנאי ורכושני אליי, אוליי כי הוא עבר תקופה לא כל כך טובה בחצי שנה הראשונה שהיכרנו, כל הזמן הזה אני שם בשבילו,אבל לפעמים הוא מלחיץ אותי עם כל האובססיביות הזאת, בו נתחיל מזה שהוא ישן עם סכין בלילה, וטוען שזה להגנה, ושאנחנו הולכים לטייל או לאיזה מקום הוא כל הזמן מסתכל עליי לראות לאן אני מסתכלת ,מבחינתו שאני יסתכל על הריצפה כאילו אני באיראן זה הכי טוב ואם אני אומרת שאני מתגעגעת לארץ קצת הוא אומר לי יאללה תיסעי כבר תצאי לי מהחיים, הוא יישר מתעצבן,ויישר לוקח את זה קשה לא ראיתי את המשפחה שלי כבר 8 חודשים ונורא קשה לי עם זה ,והוא מתנהג בצורה חולנית ,כל צעד שאני עושה אני מפחדת מהתגובה שלו ,אני כל כך במשבר עצום, הוא צריך טיפול והוא מודע לכך אבל לא עושה עם זה כלום, שלא נדבר על בעיית האלכוהול והעישונים שיש לו ,הוא רוצה ילד ואני עדיין לא מרגישה שאני מוכנה ,את האמת אני אוהבת אותו אבל לפעמים מרגישה בכלא, וזה לא כייף , שלא נדבר שהוא היה נשויי לפניי ואישתו הקודמת הרגישה אותו הדבר ,אחריי 7 שנים שהוא בגד בה היא קיבלה שכל ועזבה אחריי 7 שנים כי אמא שלו אמרה לי שהיא ראתה אותה והיא אמרה שהיא ייצאה מהכלא והיא כל כך מאושרת, אני באמת לא יודעת מה לעשות , ואפילו אמא שלו אומרת שהבן שלה מאוד חולה ,שזה מחלה וכדאי לי לחשוב על העתיד כי הוא צריך עזרה וטיפול, אני נורא מפחדת מצד אחד עזבתי את כל החיים שלי בשבילו ובארץ אני אבודה, אני כבר לא צעירה אני בת 30 ומפחדת להתחיל חיים חדשים,אני אוהבת אותו ורוצה רק שזה יישתפר אבל מפחדת מהעתיד איתו, הוא נורא סגור ולא פתוח,אין לנו פה חברים כי הוא לא סומך על אף אחד ורק עכשיו קיבלתי את הויזת עבודה שלי ויכולה להתחיל לעבוד פה ,אתמול שאלתי אותו אם בחיים הוא לא יעזוב אותי אז הוא אמר שלא אבל למרות שאני בתוך תוכי מרגישה שכן ומפחדת להביא ילד איתו לעולם, מה לעשות בבקשה עזרה,,יש לציין גם שהתחתנו נישואים אזרחיים לא בארץ אז ככה שגם אני לא יודעת אם זה תופס בארץ או לא אבל אנחנו לא רשומים בארץ , או משהו כזה כנשואים, אבל בכל מקרה הוא תמיד אומר שאם אני יילך הוא בחים לא ייתן לי גט , שזה עוד יותר מפחיד אותי ,וגם לא סומך עליי בכלום גם אם אני ייסע לארץ לשבוע מבחינתו זה פרידה , מה לעשות,אני כבר לא יכולה יותר, אני חצי בנאדם אני כל יום בוכה ובוכה , למרות שיש לי הכל בעצם אין לי כלום, אני כבר צריכה עזרה פסיכולוגית בגללו , מאדם שמח נהייתי אדם הכי דיכאוני שרק אפשר לדמיין יש לציין שאימי קצת יודעת מהמצב ואומרת לי לחזור הביתה ושכולם אוהבים אותי וייעזרו לי ,ושיש לי הרבה חברים בארץ שאוהבים אותי ושואלים לשלומי,אבל אני לא בקשר אם אף אחד כי הוא לא מסכים לי, זה כבר לא שפויי אני סובלת,,,,,

למאיה שלום. ניראה שאת יודעת את כל התשובות.אז איך את חושבת שיהיה שיפור האם הוא מוכן ללכת לטיפול. או להצטרף אליך לטיפול, ההפרדה מהמשפחה היא קשה במיוחד אני מיעצת לך לפעול לשיפור . יהודית

זאת שוב אני בקשר לזוגיות כן בקשר לשאלתך הוא הכן מוכן ללכת לטיפול אחריי כמובן המון שיכנועים אבל האם טיפול יעזור לו? אבא שלו החורג שגר בבלגיה הוא פסיכולוג ואמר שיעזור לו אנחנו מבקרים אותו מידי פעם אז בכל מקרא הוא יודע על הבעיות שלו, והוא אמר אני יעזור אבל בכל מקרא נשאלת השאלה האם זה יעזור הטיפולים, כי אתמול למשל אמרתי לו שאני עדיין לא מוכנה לילד אז הוא התחרפן והלך עם האוטו לסיבוב השאלה היא האם טיפול באמת יעזור? , יש לציין שאנחנו מאוד אוהבים ואתמול הוא בכה לי שהוא עושה הכל בשביל שיהיה לנו טוב עכשיו הוא גם נותן לי להרגיש רגשות אשם כל פעם שהוא בוכה, אז אני אומרת יהיה בסדר , אבל לא באמת הכל בסדר,אשמח לתשובה מאיה