אלימות מילולית

אני נשואה מזה כ- 6.5 שנים, ללא ילדים. בעלי ואני לא פעם רבים על דברים קטנים בעיניי, ולא פעם הוא משתמש במילים בוטות כגון: טיפשה, דפוקה, אפילו האחיין שלי (בן 10)יותר חכם ממך. וממש על שטויות.וגם אם זה חשוב לו, עדיין זאת לא סיבה לדבר אליי בצורה כזאת.בעבר לא הייתי עונה, משתתקת, היום אני עונה לו ואומרת לו שידבר אליי יפה. ישנם מצבים בהם הוא מדבר אליי בפני חברים/משפחה, בצורה תוקפנית וחסרת כבוד,ושוב פעם לא הייתי עונה, היום אני מגיבה, אף קרה מקרה ובו באתי אליו ואמרתי לו בלחש, "דבר אליי יפה" והוא הזיז אותי בידיו, אז אמרתי לו שאני הולכת. הוא לא הגיב ובני משפחתו היו בשוק שהלכתי, אני בתגובה אמרתי שאני לא מוכנה שידברו אליי ככה. הם לאחר זמן מה, ניסו לדבר איתו שיפסיק, וכך קרה. למרות שהוא "אגוז קשה לפיצוח" ותמיד הוא אומר להם שהכל טוב. אבל לא הכל טוב.תמיד הויכוחים שלנו מגיעים לרמות דיבור ממש לא נעימות, בלשון המעטה. מה עליי לעשות למגר את התופעה הזאת. יש לציין, כי הוא כביכול משתדל לדבר "יפה". וישנם התפרצויות חסרות תכלית וחסרות פרופורציות. וכל זמן שזה קורה, אני ממלמלת לעצמי: מה אני עושה איתו? לא מגיע לי שידברו אליי כך? אני באמת בן אדם טוב, לא אוהבת להתווכח, לדבר. וזה לא כך. החלום שלי לחיות בזוגיות נורמלית. איך אפשר לשפר את המצב? מקווה לתגובתך בהקדם. ותודה מראש. אשמח לקבל עצתך.

אלימות מילולית היא אלימות לכל דבר,: אך לפעמים היא יושבת על בעיה נרולוגית, ויתכן שזה סוג של למידה, כדי לדעת כיצד לעזור לו, צריך קודם כל האדם עצמו להכיר בבעיה ,היא נימצאת לא רק בקשר איתך היא מפריע לו בכל תחומי החיים ופוגעת בקשר שלו עם אנשים. עליו ללכת להבחון וליעוץ פסיכולוגי ..כדי לילמוד שליטה,ואת צריכה לדעת שהבעיה לא שלך... בהצלחה.יהודית

מתי ניתן להגדיר שפה בוטא במערכת היחסים כאלימות?