משבר זוגיות: המשך

שלום רב! ראשית תודה על התייחסותך יהודית, את עוזרת לי בכך מאוד. בהמשך לפנייתי הראשונה, בת זוגי ואני נפגשנו לאחר הפסקה של שבועיים בה ניסינו לגבש את המשך הדרך. באופן מפתיע למרות שתחילה סירבה לכך זוגתי הסכימה לשכור איתי דירה, שזה למעשה מה שרציתי בתחילת הדרך עוד לפני חתונה. לצערי הרב במקום לשמוח על כך התחלתי לחשוב אם אני שלם עם ההחלטה לשכור איתה דירה, קשה לי להבין למרות שאני אוהב אותה מדוע יש לי ספקות וחששות לעבור לשכור איתה דירה שעד לפני מספר שבועות זה מה שרציתי. אולי אני לא באמת חושב שהיא האחת ואני פוחד להודות בזה? אני לא ממש יודע. לאחר שזוגתי הבינה שאני לא שלם עם ההחלטה לעבור לגור איתה החלטנו להפרד, ואני פוחד שמא עשיתי את טעות חיי. למה אני אמור להקשיב במצבים כאלה? לראש שאומר שאולי היא לא ממש מתאימה לי, או ללב שאוהב אותה ורוצה להיות לצידה בכל רגע. אני כל כך רוצה להיות כן עם עצמי אבל מתקשה להגיע לאמת הפנימית שלי. אולי אני סתם פחדן שפוחד ממחוייבות?

שלום לך, חששות כפי שהיו לך טבעיים בהחלט. אך נשמע לי שיש כאן כבר קצת יותר מזה... נראה לי שאתה כבר התחלת להשלים עם חוסר ההתאמה ביניכם (בתפיסות העולם), ועם חוסר רצונה לעבור לגור איתך כצעד ראשון. אני סבורה שאילו היה זה רק חשש טבעי מצעד לקראת מחויבות, לא היית כותב כאן... מאחלת לך בכל מקרה, שתמצא את הדרך שלך אל האושר...

לאובד עצות למה לא פנית לפני שהעלת שוב את הספקות שלך בפני החברה ,הרי כל כך רצית את הקשר. האם לא היה נכון יותר לתת לזה הזדמנות למגורים משותפים ואחר כך להחליט. יאני הייתי בודקת שוב את דרך קבלת ההחלטות שלך בחיים, ואת היכולת שלך להתחייב לקשר. צר לי יהודית.