אהבה של מומשה
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום רב! :-) הוא, החבר (עכשיו "שלעבר") קורא לזה "אהבה שלא ממושה", שנינו אוהבים אחד את השני אבל לא ביחד. במשך חצי שנה נפרדנו וחזרנו לפחות 6 פעמים! הוא מחפש את האישה הקטנה, זו שתבשל, שתנקה, שתהיה נוחה לו (במילים שלו) או במילים שלי שתהיה כנועה ומובלת על ידו, אחת כזו שהוא לא צריך להתאמץ יותר מידי בשבילה ולוותר מעצמו. ואני מחפשת את השותף לחיים במלוא מובן המילה. הרבה פעמים הרגשתי שהזוגיות שלנו מתנהלת לפי הנוחיות שלו והלו"ז שלו, אמרתי לו את זה אך הוא, כמובן, שולל זאת בתוקף וישר מתחיל להוכיח לי שאני טועה ולהטיח בי האשמות. בגלל שאני אוהבת אותו מאוד אני לוקחת האשמות אלו לתשומת ליבי, נפגעת, מרגישה שאני ממש לא בסדר, שואפת לתקן ולשפר. בשלב מסויים התחלתי לכעוס, לא יכול להיות שאני אשמה בכל! יש גבול לכמה שאפשר לעשות ממני מטומטמת ולנצל את הרצון הטוב שלי ואת האהבה והאכפתיות שלי! הכעס הוביל אותי להתנהגות מכוערת, התחלתי לדבר אליו בצורה בוטה, להתגונן כל הזמן, להאשים אותו ואפילו לצעוק עליו. (הרבה פעמים, בעבר, הרגשתי שהוא לא מקשיב לדבריי או לא מייחס להם חשיבות או צוחק כשאני מדברת מהלב ומתוך כוונה טובה- לשפר). נעשיתי עצבנית, המומה מעצמי, התחלתי לבכות המון! מכל פיפס קטן! (ולא פעם אמרו לי "איזה עור של פיל יש לך"). היום אנחנו לא ביחד וכנראה שזה סופי הפעם אבל אני יצאתי בעיניו כאדם עצבני, רגשן, מפחד מזוגיות בשל העובדה שהוריי גרושים. הוא טוען שאני צריכה פסיכולוג. מבחינתי, אני לא שלמה עם הזוגיות הזו! הוא חייב לשנות את היחס שלו אליי, לכבד אותי ולהאמין בי, להעניק יותר (ניסיתי להסביר לו מה זאת נתינה אך ללא הצלחה, הוא לא מבין מה אני רוצה ממנו, מבחינתו, הכל בסדר אצלו והבעיה היא אצלי), לגרום לי להרגיש שאנחנו שותפים וחברים טובים. לסיכום, איך אוכל לדעת האם אני באמת צריכה פסיכולוג? האם העובדה שהרשיתי לעצמי להתפשר על רמת יחס נמוכה מבן הזוג מעידה משהו עליי? איך אוכל להסביר לו מהי נתינה ומהו בסיס טוב לזוגיות? אני מאמינה שהוא אוהב אותי, אחרת, למה לו להתאמץ בכל פעם לחזור אליי? מחכה לתשובותייך ופרשנותך, תודה ד"ש
שלום לך, קראתי את שכתבת, ומצאתי לנכון לחזק אותך. לומר לך שתבטחי בעצמך, ובדרכייך, (שנשמעות הגיוניות מאוד ). גם אני כמוך נתקלתי בתפיסת עולם המנוגדת לשלי, בבן זוגי לשעבר. דבר שהביא לחיכוכים אינסופיים. כיום אני נשואה לשותף לחיים, אשר נושא במטלות הבית בדיוק כמוני. ומאמין שכמוהו גם לי מגיע קריירה וחיי תרבות מעניינים. חבל לנסות להאחז בכוח בקשר שאינו מתאים. יכולת ההשתדלות הינה מוגבלת וביום מן הימים תפיסת העולם עלולה לשוב ולצוץ בוריאציות שונות בחיים. מאחלת לך רק טוב...
מוכר לי מאוד הנושא מקשר משמעותי שגם אני עברתי- הזהרי במחורים שאוהבים את עצמם יותר מדי ויותר ממך!!!!!!!!! מצודדת בך - לי היה בנזוג בדיוק כזה ועם אותן דילמות בדיוק ועם כל האהבה שבעולם בסוף נפרדנו(התפיסה שלו לגבי אהבה שונה מהתפיסה שלי והיא ניראתה בדיוק כותה התנהגות כמו חברך). המשיכי הלאה.הוא כניראה לא באמת אוהב אותך אם על דברים כאלה אתם רבים והוא גם אינו יודעת מהי אהבה. את לא מפסידה כלום . באמת בהצלחה!
שלום. אינני יכולה להחליט עבורך אם את צריכה עזרה נפשית. אני מניחה שכל אחד צריך עזרה בתקופות מסוימות בחייו. אך פסיכולוגים יכולים גם להדריך גם לייעץ וגם לכוון. והכל באופן מקצועי ומול המקרה האישיות והבעיה או הקושי . עזרה כזאת לא תוכלי לקבל מאדם שאינו איש מקצוע בתחום הפסיכולוגיה. ולכן הצעתי לכי לפגישת יעוץ ובקשי את העזרה שאת צריכה ,אינך חייבת לעבור טיפול ארוך , בברכה יהודית
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
