עבודה - רגשות אשמה של אשה
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
ד"ר אברהם בהודעה קודמת סיפרתי כי מזה שנים איני עובדת וכיום רוצה לחזור למעגל החיים. אתה אף אמרת יפה שעלי לשמוח עם רצון טבעי כל כך. אבל יש לי בעייה שאני חושבת שהיא רק בעיית נשים. מצבי הכלכלי לא קל אבל אני לא חייבת לעבוד בשביל המינימום כמו פעם כשעבדתי. אז אין לי בעייה עם זה שאני אומרת אני אצא לעבוד כי אנו רוצים יותר. יש לי בעייה עם זה שהיום אני רוצה לצאת לעבוד בעיקר בשביל העניין והחברה (בבית אני די מנותקת ואני לא טיפוס של שיחות בטלות על כוס קפה). אני אדם עם המון יכולת וצריכה עניין וחברה כי זאת אני. ואני מרגישה רגשות אשמה שהבית לא מספיק לי מכל הבחינות גם חברתית שהם פשוט לא מספיקים לי. האם זה גם טבעי? ואם כן איך יש נשים שזה מספיק להן? אני פשוט לא מסוגלת יותר להיות בבית.תודה!.
כן . זה טבעי. ישנם אנשים שכל הזמן צריכים חברה. צאי לחפש עבודה !! בהצלחה !
זה מאוד מאוד טבעי שאנשים רוצים ומחפשים חברה ואת כלל וכלל לא צריכה להרגיש רע בגלל זה .ההיפך - המחשבה שלך לצאת לעבודה חיובית ביותר וזה כלל לא משנה מה המניעים שלך .בין אם זה ענין של שיפור מצב כלכלי ובין אם זה להכיר ולפגוש אנשים חדשים.וגם שילוב של שניהם. עבודה זה לא רק משכורת אלא הרבה דברים נוספים מעבר לכסף, כגון: חברה ,עניין , העשרה , מימוש עצמי , אתגר , הישגים , עצמאות , מצב רוח , הרגשת חשיבות ,ביטחון עצמי ועוד הרבה דברים....תרגישי טוב עם החלטתך לחפש עבודה. זה גם לא מדויק שאחרות מוצאות ענין רק בבית.רוב הנשים שיושבות בבית עושות זאת בלית ברירה ועל פי רוב הן מתוסכלות ומרירות .מאוד מעט נשים ,ממש מיעוט שבמיעוט יושבות בבית מתוך בחירה. אגב ,אפשר לפגוש אנשים גם במסגרות אחרות כגון חוגים במתנס , הרצאות ,טיולים , לימודי שפה ועוד. הרחיקי את רגשות האשמה והשתדלי למלא את החסר ברגשות של יצירה , שמחה {על היכולות שלך...} ואתגר.בהצלחה רבה.
קראתי שוב את פניתך מלפני ימים אחדים ואני מסכימה איתך שכדאי שהיציאה שלך תהיה הדרגתית . רעיון של התנדבות בקהילה נראה לי רעיון טוב בתור התחלה . זה מוציא אותך מהבית ומשאיר אותך בסביבה הקרובה. את גם יכולה להשתלב כתושבת באחת הוועדות שיש בשכונה .במתנסים , וועדי הורים וכו יש מקום למעורבות תושבים . תתחילי להתעניין.
שלום רב, בני אדם הנם חיות חברתיות, כדברי אריסטו, ולמה שנתווכח? לא פלא, לכן, שהצורך לראות אנשים שאינם בחוג המשפחה - הוא טבעי. מזה שנים רבות ישנה שאלה שנשאלת ע"י פסיכולוגים במדינות שונות, ולקהלים שונים, אודות האפשרות שהנה, פתאום, נודע לך על כך שירשת או זכית בסכום גדול, נניח מליון דולר: האם תעזבי את עבודתך, או שלאחר תקופה סבירה של חופשה וחגיגות - תהיה חזרה לשגרת עבודה? מרבית האנשים, במרבית גילאי העבודה - מצהירים שישפרו את חייהם, אבל יחזרו לשיגרת עבודה. מה שאת יכולה להפיק מהסיפור הוא שאין לך על מה להרגיש אשמה. להפך: תרגישי טוב עם הכמיהה שלך לצאת לעבוד לא מחמת כורח פרנסה, אלא בשל כמיהה לסביבת בני אדם. אחד מאבי הפסיכולוגיה המודרנית, וזה מאסלאו, ניסח עבורנו את תורת המוטיבציה האנושית, וחלק מרכזי ממנה כרוכה בחיזוקים החברתיים, ובמשמעות שכל אחד מאיתנו מייחס לעמדה החברתית, להערכה החברתית והמקצועית, ולאפשרות להגשים את עצמנו במהלך חיי העבודה והחברה - מחוץ לתא המשפחתי. ולסיכום: דרך צליחה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם