ד"ר יוסי מה כדאי לי לעשות??
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום, אני לא יודעת אם תוכלו לעזור לי בפורום זה או לא, אבל בכל זאת אנסה להסביר, אני סטודנטית בפקולטה למדעי רוח, סיימתי כבר שנה ג' ועדיין סובלת מבעיית איחור ודחיית הגשת עבודות או דחיית הלמידה לקראת מבחן עד ליום או יומיים לפני. אני בבית מנסה לשפר מיכולתי ומתיפקודי בעידוד עצמי התעמלות או כל דבר אחר שמרענן אבל הכל לשוא, יתר על כן איני מסוגלת להתקרב לדפים או לספרים לפעמים בראותי אורחים או כל איש שיושב ומשוחח. אני יודעת שאני מגזימה בדברים האלה אבל התשישות הורגת אותי למרות שלא עושה כל מאמץ ומרגישה תמיד שרוצה לישון.או לשוחח עם אחיותי. בעוד יומיים התבקשתי אחרי הארכת זמן להגיש עבודה סמנריונית, ויש לי עוד שני מבחנים, ולא יודעת באזה מהם להתחיל. העבודה מסבכת אותי לא יודעת מאפה להתחיל ואיפה לסיים והמרצה לא כל כך עזרה לי בנושא מפני שאני שצריכה להחליט מה לעשות בעבודה. האמת היא שהאיחור היה מאז חופשת הפסח, דודתי הצעירה ז"ל נכנסה לביה"ח היתה במצב קשה מאד שהתה ביחידה לטיפול נמרץ כ 3 חודשים, וכל המשפחה סבלה איתה חלתה במחלה בריאות ומתה לפני שלשה שבועות מיסוריהה, ובגלל שאהבתי אותה והיתה יקרה מאד היה קשה לי לראות אותה סובלת ומתענה ואיבדתי כל חשק בלימידה או כל דבר אחר......... וזה משגרם לי למרות העייפות שהיתה קודם לכן לאחר כל כך בהגשת העבודה נמאס לי ומתביישת מלבקש עוד הארכה למרורת שהסברתי למרצה את המצב , אבל אני בטוחה שלא תתן לי עוד הארכה, נתנה לי פעמיים, ואני חוששת שאפספס את הקורס ששווה 6 נק' . אימרו לי נא מה לעשות ואיך לצאת מזה??? אני מרגישה שאני בתוך מעגל קסמים שאי אפשר לצאת ממנו.... בתודה מראש תמר
עליך להשתפר ! כי אם לא- יעיפו אותך מהלימודים. את רצית ללמוד ולהשקיע- ולכן את צריכה להיות אחראית ולהגיש דברים בזמן. אולי תלכי ליעוץ- אצל מישהו. [אולי זה יעזור לך]
לפעמים קורים דברים שהם מעבר לכוחות או ליכולות שלנו ואנו צריכים לדעת לתת להם לעבור אותנו ולשאת בתוצאות (באם הם טובות או רעות). לכן, אם זה ממש מעבר ליכולת שלך להגיש את העבודות בזמן אז עבדי רק על אחת. אי לכך תצטרכי לשאת בתוצאות של כשלון המקצועות האחרים ולעבור את אותם קורסים שוב. אין מה לעשות! החיים אינם מתגלגלים כפי שהיינו רוצים. לפעמים ישנם הפתעות ואנו שמחים אך לפעמים גם קורים דברים שאינם משמחים אותנו. במצב כזה עלינו לדעת לקחת בברכה את הכשלונות שלנו בחיים (כמו ההצלחות), לשנס מותניים מהלם הנפילה ולנסות שוב. אל תתיאשי, זה לא סוף העולם. עלי והצליחי!!
שלום רב, ענייני דחיינות הנם פעמים מעטות התוצר של פינוק, והרגל לכך שדברים יסתדרו. לרוב - זהו האיתות של עצמנו לעצמנו שמשהו בתפקיד שנטלנו על עצמנו אינו בסדר. לפעמים מדובר בכישורים שאנו חוששים שאינם מספיקים. לפעמים בקושי שאנו חוששים לו, מעין פחד מכשלון. לפעמים התופעה מעידה על פחד פרדוכסלי: אם כן נבצע, וכן נצליח - אז יהיו מצבים ותוצאות שאיננו רוצים. ולפעמים - מדובר בצורך לקחת פסק זמן מעומס אמיתי. עד כאן משהו כללי. הפרשנות הספציפית לדחיינות שלך, כפי שהנך מבינה מהשורות הללו, יכולה להעשות רק במהלך אישי. יש להניח כי המחירים שהעניין גובה ממך מצדיקים פנייה לטיפול מקצועי בבעייה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
