אשתי חוזרת בתשובה

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

11/07/2003 | 12:19 | מאת: שלומי

שלום יוסי אני נשוי בן 42 לאשה טובה חמה ודואגת. לאחרונה היא התחילה להתקרב לדת, ללכת בשבת לבית הכנסת, מדליקה נרות ושומרת שבת. שאלתי אותה אם באמת זה מה שהיא רוצה או שמישהו או מישהי אמרו לה כך, אך היא אומרת שטוב לה וכך היא רוצה. אין לי התנגדות ואני מכבד את רצונה. הבעיה היא שהיא רוצה שהבנות אחת בת 15 והשניה בת 9 גם כן יצטרפו אליה. אני חילוני אבל אני מודאג בקשר לבנות. אשתי רוצה לרשום אותן לבתי ספר דתיים לבנות בלבד ואני לא יודע איך זה ישפיע עליהן, המעבר הזה מחילוניות וחופש מוחלט לחיים כאלו שמרניים. אשתי לא מרוצה ולמען האמת גם אני מהחינוך שהן מקבלות בבית ספר חילוני וטוענת שהחינוך הדתי יותר טוב בשבילן וזה אומר להפסיק עם הטלויזיה, לא לנסוע בשבת, ללבוש חצאיות ועוד. אני נוטה מעט להסכים עם האשה אבל אני מאד מבולבל לגבי עתידן של הבנות. אשתי מבוגרת כדי להגיע למה שהיא רצתה אבל אני לא יודע אם זה טוב גם לבנות. מצד שני אני רואה הרבה בנות צעירות שמתלבשות בצורה מאד חושפנית ממש חצי ערומות לא מנומסות ולא מתורבתות, וזה גם מפחיד אותי שבנותיי יהיו כאלה. אני זקוק ליעוץ ולהכוונה ולא יודע מה לעשות. יעץ משהו יוסי. תודה

שלום רב, מקומו של תהליך הברור הוא בחדר/שולחן האוכל, ו/או בחדר המיטות, ואולי בסלון, עם עוד חברים ובני משפחה. במידה וניסיתם ואין מזור לנפשך, התכבדו ובואו לחדר היעוץ. הפורום האינטרנטי האנונימי אינו המקום. מדובר ברחשי לב אישיים, שלה או שלך, ובתהליכים משפחתיים ספציפיים, שלכם - ולא ניתן להביא לתרכובת הזו פרקי הלכה כליים. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

17/07/2003 | 08:15 | מאת: ארין

עידוד ! בעלי חזר בתשובה לפני 7 שנים היה דיי קשה, יש לציין שהדת גרמה לו להיות יותר סבלני, הן בעבודה והן במסגרת המשפחה, הרי בדת מצויין שהקב"ה דורש לכבד א' את האשה (שלום בית) ורק אחר-כך להתפלל עבורו.בדת יש משהו רוחני שגורם לנפש להיות רגוע אנו זוג עם שני ילדים אור בן 13 שובל בת 9 בני לומד בביה"ס דתי וכנ"ל גם ביתי הרי אין כמו לבוש צנוע הם לומדים לכבד את אבא ואמא הם עוזרים לזולת יש להם ערכים ואהבת לרעך כמוך (לא עגיל בטבור, לא קעקועים לא ניבולי פה,לא חצי ערומים ברחוב לא מתחצפים להורים)מה ששנואי עליך על תעשה לחברך. אפרופו שבת. הרי כתוב בתורה 6 ימים תעשה מלאכה ויום שבת וינפש תנוח כשהילדים היו קטנים היינו יוצאים בשבת בבקר להצגות לספארי ובקיץ הרבה לים ולברכה חוזרים הביתה מוטשים כל השבוע עובדים קשה סוף שבוע גם כן לא היה רגע של שקט. היום לעומת זאת אנו מחכים לשבת,יום שישי בערב לקדש לשבת יחד סביב השלחן לשיר שירי שבת לספר פרשת שבוע מאיפה באנו בעצם הרי אנו יהודים ? ממש שולחן משפחתי (לעומת ימי השבוע כל אחד אוכל לבד כולם עסוקים בפעילותם)השבת מאחדת את המשפחה ואת הנפש. אדון יקר כך זאת באהבה אשתך עשתה צעד נכון ביותר אתה לרגע לא תצטער שבנותיך ילמדו בביה"ס דתי החינוך רק לטובה. יישר כח !!!

18/07/2003 | 22:04 | מאת: עוד תשובה

לא נעשית בכפייה. אני אישית חושבת שאל לכם לכפות על הבנות חינוך דתי או חינוך חילוני ועליכם לשבת ולדבר איתן על זה, במיוחד עם הגדולה יותר. גיל 15 זה כבר גיל שלא מדובר בגיל 6 - שניתן להכנס למערכת מסוימת של חיים להתרגל אליהם. אתם צריכים לדעת שכרגע הבת נמצאת בתהליכים של התבגרות והגדרת האני הפנימי שלה, ופתאום להעביר עליה אורח חיים חדש לגמרי עלול לפי דעתי לגרום לה לקשיים ואף לדכאונות או בלבולים גדולים יותר ממה שיש לה כרגע. אל תחשבו בצורה אגואיסטית. זה יפה מאוד שאישתך החליטה מה ה"אני הפנימי" שלה, אבל היא לא נמצאת במצב של הילדות. וגם לא אתה. תתחשבו בהן ודברו איתן, כמה שאתם חושבים שילדים לא מבינים אתם טועים, לפעמים הילדים משחקים את תפקיד "הגדולים" וגם להם יש מה לומר בנושא. זה נושא עדין. בקשר לדת, אני חילונית לחלוטין, אבל יש משהו מאוד חם בדת ובהרגשת שייכות, בין אם זה לקיים מסורת של חגים (גם אני עושה סדר פסח) או להדליק נרות (אני לא עושה את זה) אתם יכולים להסתכל על זה באור שונה: להדליק נרות זה לא רק להגדיר את עצמך מחדש ולהגיד "אני יהודי שומר מצוות" , אלא פשוט להסתכל על זה ככה, שזה נותן מסגרת וחום ואולי אפילו מוסיף למשפחה - ה"ביחד" הזה.... אל תעשו שום דבר בכוח ואולי אפילו תנסה לדבר עם אישתך שזה סה"כ מצב חדש ושזצריך להכנס לזה לאט ולא בבום.

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה