משבר במשפחה

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

30/06/2003 | 06:52 | מאת: עצובה

שלום, בעלי ואני נשואים באושר עם ילדה קטנה ומקסימה. בעלי לאחרונה איבד את סבלנותו ונראה לי כי הוא מקבל את הנשואים כמובן מאליו. כעת, יש לי בעיה שקשה לי להתגבר עליה: בעלי עשה חרם על אחותי כבר 4 חודשים. זה קרה בגלל סיבה ממש פעוטה וטיפשית, אבל אז הוא הפסיק לאמר לה אפילו שלום, ומתעלם ממנה ומהילדים שלה. כל שבוע שאנחנו נפגשים אצל הוריי, הדבר נראה ממש מכוער, והוריי מאוד מאוד פגועים על כך. מאוד קשה לי כיוון שאחותי ואני בקשר מאוד חזק, והוא לא מוכן להגיע לאירועים שלה ולא מוכן לאמר לה אפילו שלום. כל פעם שאני מנסה לדבר איתו הוא רק חוטף עצבים. ניסיתי לדבר איתו כשהוא במצב רוח רגוע, לא אחרי עבודה והוא פשוט מתעצבבן שאנ ילא יכולה להכריח אותו, כי הוא התחתן איתי והוא גיסה בעל כורחו. בכיתי, התחננתי, הסברתי לו שאני מאוד פגועה ועצובה ושאני ממש לא מאושרת בגלל זה. בקשתי שיעשה את זה בשבילי-אבל כלום. הסברתי לו גם שאני לא מעוניינת שבתי תגדל באוירה כזו (הילדים של אחותי כבר שאלו מאוד בעלי שונא אותם). מה אתה מציע לי לעשות? חשבתי לערב את הוריו (הוא בקשר חזק איתם והם לא מודעים לנושא) אבל אני חוששת שהם יקחו בצד שלו.

30/06/2003 | 21:21 | מאת: רז 30

לא תמיד אפשר להכריח שני אנשים לדבר. כל אדם לוקח אחריות על עצמו בחייו ואי אפשר לכפות על שני אנשים בוגרים שיהיו חבריים אחד לשני. כל עוד מדובר רק בהתעלמות הדדית הרי שזה בחזקת הרע המיעוטו. חשוב שתעשי חושבים ביחד עם עוד כמה בני משפחה ותגייסי גם את הוריו לנושא.. אם לא תצליחו בתוך פרק זמן מוגבל (חודש, חודשיים, חצי שנה) להביא לשינוי הייתי מציע לקבל את העניין כעובדה מוגמרת ולהפסיק להתעסק איתה. אגב לא הסברת מדוע שאחותך לא תיגש אליו ותנסה לפתור את הבעיה? אחרי הכל לא כל האנשים מושלמים, יש נכים, יש אלימים, יש אלכוהוליסטים ויש כאלו ששומרים טינה לאורך שנים הם פחדנים ולא מסוגלים להתמודד עם ריבים. במידה ובעלך הוא מאותם שומרי טינה כרוניים קבלי את מוגבלותו כעובדה מוגמרת והפסיקי להשקיע בכך אנרגיה מיותרת. מה שבטוח הוא שאת כבר תדעי שעשית כל שביכולתך כדי להשלים בינהם. רז

שלום רב, אציע שתי אפשרויות מבט לשאלתך: העניין הזה יכול להיות קשור לזוגיות שלכם, ואז יש לראות בהתיחסות המתנכרת של בעלך כלפייך כהתחלה, ובהתיחסותו אל אחותך כהמשך העניין. יש, לכן, להקשיב למסר הזה כאל צפירת 'הצילו': הבעל במצוקה, רוצה להגיב, ולכשאת מתעלמת - הוא מחזק את האמירה שלו ע"י התנכלות לאחותך. הבט אחר קשור למידת השליטה של בעלך בחייך: כללית, טוב לחזק את העצמיות שלך, שזה אומר שהחברות שלך עם בעלך אינה תלוייה, ואינה עומדת בסתירה, עם החברות שלך עם כל מישהו/י אחר. לאחר שתייצרי את התקשורת האוהדת, והאולי מתנצלת במשהו כלפי אחותך - טוב יהיה אם תפסיקי לקחת אחריות. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

10/07/2003 | 20:19 | מאת: עדי

לפי דעתי אולי כדאי שתעזבי את הנושא, אפילו שזה כואב מאד. שווה לברר מהו ה"ענין הפעוט" שבגללו שניהם רבו. מהי המחלוקת והיכן באמת היא נגעה לבעלך. שווה לבדוק את שורש העניין, לעומק ואולי תמצאי דברים שלא ידעת. אולי שווה שינסה ללכת לטיפול פרטני ואולי איתך, כי את טוענת שכללית מצב רוחו ירוד. יתכן שהוא עובר משהו ולא משתף אותך. נסי לברר אולי בעבודתי, אולי חבר קרוב שלו ידע לתת פרטים. בהצלחה!

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה