רומן

אחרי שנות נישואין רבות עם בעל שלא יודע להביע רגש -התחיל לחזר אחרי גבר נשוי.לא התכוונתי לקשר ,מעולם לא היה לי קשר מחוץ לנישואין,אבל כנראה שיש דברים {אולי הורמונים...}שחזקים ממך והתחיל ביננו רומן סוער עם קשר נהדר וכימיה נהדרת.אפילו כמעט שאין לי יסורי מצפון. הבעיה היא שהכל נהדר כשנפגשים ויש תחושת עילאית עוד מספר ימים,אבל בגלל אילוצי השיגרה,עבודה,משפחה ... לא נפגשים לעתים קרובות רק אחת לחודש בערך.כך שלאחר הימים הטובים אני נכנסת להרגשה קשה על כך שהקשר לא רציף יותר והגבר לא זמין לי בכל עת.יש קשר טלפוני מדי פעם.לסיכום שנינו מרגישים בעננים כשנפגשים-אך לאחר יומיים שלושה יש נפילה ,אני מרגישה החמצה וגעגועים וסובלת מהמצב.האם יש למישהי נסיון דומה? האם יש עצות או המלצות?האם כדאי לוותר על הקשר?

השאלה היא האם הוא זה שלא מעוניין להפגש איתך יותר מפעם בחודש או שזה מצד שניכם עקב אילוצים. אני יכולה לספר לך על חברה טובה שלי שהתאהבה בגבר אחר ולא היה נפגש איתה יותר מפעם בחודש. היא סבלה משום שהיא אהבה אותו ורצתה לראות אותו יותר, אך הוא תירץ את חוסר הרצון שלו בכך שהוא עסוק. מי שנמצא בתוך הסיפור אינו רואה דברים כמו שאחרים רואים. אני כל הזמן לחצתי עליה להפסיק את הקשר משום שקלטתי שהבחור עומד לפגוע בה קשות ולצערי אכן כך היה. היה לה קשה לחזור לתפקד בבית והיא עברה תקופת יסורים. מאידך, אני מכירה סיפור על גבר ואישה נשואים שהתאהבו אחד בשני. שניהם לבסוף עזבו את בני זוגם והתחתנו אחד עם השני. (והם חיים באושר עד היום הזה). השאלה היא לאן מועדות פנייך? האם את מתכוונת לבסוף לנטוש את בעלך לטובת האהוב או להמשיך ביחסים כמו שהם לטווח ארוך? למה את מצפה ולמה מצפה הפרטנר שלך מיחסים אלו? כשיהיו לך תשובות לשאלות הללו תדעי כיצד לפעול בעניין.

אורית,לבחור רגשות חמים כלפי והוא מתלהב מהקשר בדיוק כמוני,אבל הוא לא טיפוס כל כך יוזם...ואני לא רוצה לנדנד או להעיק וכמובן שנינו עסוקים ויש לנו,לשנינו, התחיבויות למשפחה,לעבודה וכו,כך שתדירות המפגשים נמוכה.אבל כשיש מפגש זה תענוג גדול. לשנינו-חשובה המשפחה כך שאין סיכוי שנפרק משהו בדרך.זוהי פשוט השלמה רגשית ואחרת למה שחסר בבית. כדי לא להפגע בעתיד,אני שומרת על גבולות ומשתדלת שלא להסחף יותר מדי רגשית.הלב עובד אבל הראש עובד יותר חזק.הבעיה היא רק שאחרי ההי שיש לי כשאנו נפגשים -יש ירידה מוראלית בגלל געגועים,רצון להפגש,תחושת החמצה כי כשכלכך טוב לך -זה מדגיש עד כמה לא טוב לך בשיגרה.גם הבחור נהנה מאוד מהמפגש וימים לאחריו אבל עליו הדברים משפיעים אחרת והוא ממשיך להנות ,לדבריו,מהפנטזיה,עד המפגש הבא ,אצלו אין משמעות גדולה למימד הזמן בענין זה. עלי הימים עד המפגש הבא עוברים אחרת וטורדים את ראשי ומנוחתי. דווקא משום מה שכתבת שאחרים יכולים לראות נכון יותר את המצב -ביקשתי עיצה. אז מה האינטואיציה הבריאה שלך אומרת עכשיו?

היי מחוזרת לצערי אני נמצא במצבך אבל מהצד השני לפני כחודש גיליתי שלאישתי יש רומן מהצד מאז הגילוי חרב עלינו עולמינו גם אני כנפגע וגם אישתי סובלת מאוד מאז ישנה נטיה מוטעת לנשים לחשוב שאנו הגברים חזקים ולפעמים חסרי רגשות וכאן הטעות של כולנו אני כמעט בטוח שאת מתיחסת בקלות מה לרומן שלך ואת בטח אומרת לעצמך " נו מה כבר יכול להיות" ושאת רוצה להנות קצת או לשכוח מהצרות , להרגיש שוב צעירה ונחשקת אבל ישנם דברים שאת חייבת לקחת בחשבון שקר טבעו להתגלות האם את מוכנה בעד וסליחה על הבוטות זיון לסכן את החיים שלך, הילדים ובעלך כרגע את חיה במין היי כזה אבל תאמיני לי כגובה ההיי הנפילה היא יותר עמוקה וכואבת אם בא לך לשמוע קצת יותר ואפילו לשוחח על זה בטלפון תשאירי לי מספר טלפון באיימיל שלי

באמת הצטערתי מאוד לקרוא ואני חייבת להגיד שדבריך השפיעו עלי ונגעו לליבי מאוד.אני גם יודעת שלגברים יש רגשות ולפעמים הם יותר פגיעים מאיתנו הנשים .אני בהחלט ברגשות מעורבים לגבי הענין שלי בגלל שאכן יש לי בעל ומשפחה.ובעל שהוא אדם מאוד טוב אבל מה לעשות והוא לא יודע להביע רגש ,להפגין רגש ולא יודע לתת לאשה הרגשה טובה .והוא שקוע בעולם שלו. אני טיפוס מאוד ישר והגון למרות שזה יראה לך מוזר.ולא מתאים לי לבגוד כלל וכלל.אך כשיש חסכים רגשיים גדולים קל מאוד להתפתות,אפילו אם מדובר באשליה. אם גברים רוצים שהנשים שלהם תשארנה שלהם לעד -הם צריכים לדעת להשקיע ,ולהשקיע ביחס,ברגש, בפירגון,בהקשבה, ...אני מקווה מאוד שהבנת אותי ומקווה עוד יותר שבכוחות משותפים תדעו אתה ואשתך להתגבר על הטראומה.לסלוח וללכת הלאה. צר לי ,אך אין לי ענין לתת את מס.הטלפון שלי .אם תרצה להמשיך להתבטא בענין -עשה זאת כאן.כולטוב ותצליחו במשימה.