התנהגות בלתי נסבלת

אני בת 25 עוד מעט,בעלי בן 27.יש לנו תינוק בן שנה וחודש.בעלי עובד בשמירה.קם בשש,חוזר בשלוש.זה אומר שהוא יושב לו ושומר עד שהוא חוזר.כשהוא חוזר.הוא מספר לי על הכאבים שלו שנמשכים כבר תקופה.ובדרך כלל צונח לישון.סוגר את הדלת כמובן,כדי שהתינוק לא ייכנס להפריע לו.וזהו.היפיפייה הנרדמת הלכה לישון. אני לא עבדתי,בספטמבר כשהתינוק יהיה בן שנה וארבע,אלך לחפש את גורלי. העניין הוא שבקושי אני מוציאה ממנו.את הפעם בשבוע שיילך איתו לטייל וגם זה בגלל שאני מנקה את הבית.אז ביום שישי כשהוא לא עובד, הוא אכן הולך איתו למס' שעות לטייל.יותר מזה, נראה לי שצריך לבוא ממש בתחנונים.אבל יותר גרוע מזה ,מפריע לי שהוא כל הזמן מחפש את המיטה.אני יודעת שיש לו כאבים, וזה לא כאבים שהוא יכול לטפל בהם הוא ניסה כבר בכל הדרכים, צוואר וגב וכו'.הוא פשוט עייף אחרי העבודה. אתמול הוא הלך לישון בחמש וחצי וקם בשבע וחצי.ויופי.אחר כך הוא הלך לסרט עם חברים.(זה די נדיר כשלעצמו).אבל בכל זאת.אני די מיואשת כי הילד מאוד אקטיבי.ודורש תשומת לב כל הזמן, כל הזמן.והבעל אין לו סבלנות לשחרר אותי לשעה כל יום. ממש ממש מיואשת .אתמול החלטתי פשוט לשבת לו ליד הדלת של החדר שינה.מרוב ייאוש ובכי.כי אני באמת לא מבינה למה בן אדם שחוזר הבייתה ישר הולך לישון????????? אני חייבת לציין שכשמבקשים ממנו לעזור בזמן שהוא ער, הוא עושה.אבל די, אין כח לבקש.אני צריכה גם שעה רצוף לעצמי, לעשות דברים אחרים בבית.מה עושים?

ניסית לדבר איתו? מה הוא אומר?

אני פשוט ניהיית בלתי נסבלת בהתנהגות ובהתפרצויות שלי. (מאוד ילדותית).והוא שוב הולך לישון הנה השעה17:56,האדון המנמנם ישן משלוש וחצי או ארבע. זה כמעט כל יום חוזר על עצמו.נמאס לי.כל הכעסים האפשריים צצים בזה הרגע.מה לא בסדר לעזאזל בנישואים האלה.למה גבר, שקורא לעצמו גבר. חייב כל יום ללכת לישון שעתיים.הוא חוזר בשלוש ורבע, לא בתשע ורבע.הוא הבטיח ללכת לטייל עם הילד בשעה 19:00.פעם ראשונה ביום חול שהוא הבטיח.בינתיים לא דובים ולא יער.

את צריכה לנסות לדבר איתו בצורה רגועה -אם תמשיכי בריבים והתפרצויות הוא ימשיך לישון הרבה ולצאת עם חברים.תנסי להבין את הצורך שלו בשינה {אולי באמת עייף אחרי העבודה}ולהסביר לו את הצורך שלך בעזרה ובזמן לעצמך.תשדרי לו שאת צריכה אותו ,לא שאת כועסת עליו.כעס מזמין כעס.ואילו שיחה בה תסבירי לו שאת צריכה אותו אולי תביא לך את העזרה המיוחלת.אולי כדאי גם לפעמים להשאיר את הילד עפ בייביסיטר ולצאת לבלות ביחד. בכל מקרה תזכרי שכעס מביא כעס וצריך לשנות את דרך הפניה.תנסי דרך אחרת.

שמש צודק! את לא מנסה להבין אותו אלא רק כועסת עליו. תנסי לשנות את הגישה שלך. כי ממריבות לא יוצא כלום רק כעסים גדולים יותר וריחוק. אולי הוא באמת סובל מכאבים וקשה לו. אולי משהוא מציק לו והוא מוצא בשינה מיפלט. את חייבת לדבר איתו בצורה רגועה ולבקש ממנו שיבין גם אותך. בהצלחה!

אני מציעה לך שהיום כשהוא יחזור מהעבודה - תודיעי לו שאת חייבת לצאת מהבית לשעתיים - אם לא את משתגעת!! - לדעתי זה לא רחוק מהמציאות, הרי גם את צריכה קצת להיות עם עצמך, אחרת תשתגעי - מה הפלא שאת עצבנית??? קחי לעצמך זמן, תצאי אפילו לבד, תלכי למקום שיעשה לך טוב תמלאי מצברים ואז תהיי רגועה יותר