על אש קטנה

יוסי היקר, יצאתי עם מישהו כ- 8 חודשים ונפרדתי ממנו בעקבות תחושה ש"זה לא זה". אנו פרודים כחודשיים. בחודשיים אלה לא יצאתי עם אף בחור וזה טוב מאוד כי זה אפשר לי לנוח, לחדש אנרגיות ולעשות חשבון נפש עם עצמי בעניני זוגיות כלומר, מה אני באמת רוצה, על מה אני מוכנה להקל ראש ומה לא.....יוצא לי רבות להרהר בבן זוגי האחרון ולבחון את האופציה של לחזור אליו כי הוא בסה"כ בחור ממש טוב, אמין, רציני, אוהב אותי ויש בו הרבה מעלות- שאני מעריכה. כשאני חושבת עליו ועולים בי געגועים - הם תמיד קשורים לפרגון שקיבלתי ממנו, למילה החמה, לחיבוק, למבט ההערצה שלו בעיניים כלפי, לרצון שלו להיות חלק ממשפחתי וכו'. עד כאן הכל בסדר וטבעי. מה שמפריע לי הוא שאני אף פעם לא חושבת עליו בהקשרים מיניים. אומנם אני מתגעגעת לחיבוק שלו, אבל פחות למין שהיה ביננו. חוויתי יחסים מיניים יותר מסעירים בחיי. ראוי לציין שגם איתו הייתי מסופקת מבחינה מינית אך חסר בו משהו שיסעיר אותי, ש"יתפוס" אותי מבחינה מינית. אולי זה נובע מזה שהוא לא מנוסה יותר מדי, או שהוא לא מפתיע יותר מדי, המין איתו די צפוי ושגרתי. ראוי לציין שגם לי אין ניסיון מיני עשיר אבל באיזשהו מקום אני מצפה שהגבר יוביל אותי בקטעים האלו ויכיר לי מחוזות שלא ידעתי.., לא כך קרה ולכן אכזבתי. הרגשתי שאנחנו נצטרך ללמוד את העולם המיני יחד ואני מעדיפה שהגבר יהיה קצת יותר מנוסה ממני (לא יודעת למה!!). בגלל שאני יודעת שהוא בחור ממש טוב, קשה לי "לשחרר" אותו מראשי. אני חוששת שאולי יום יבוא ואצטער על כך. אולי אכיר מישהו, שיהיו לי איתו חיי מין סוערים אבל הוא לא יהיה אדיב, מפרגן, אמין וכו'.. התוצאה היא, שאני משאירה אותו על "אש קטנה". לפעמים אנחנו מדברים, אני דורשת בשלומו כדי "להשאר בשטח" ולהשאיר לי את האופציות פתוחות. את האמת, יפריע לי גם אם הוא יצא עם מישהי בצורה רצינית. אם אלו יהיו פגישות חד פעמיות, אז זה לא יפריע לי (כרגע) אבל אם יתפתח לו איזשהו סיפור אהבה- זה מבחינתי חיסול סופי של האפשרות לחזור אליו. הכי חשוב, שבשורה התחתונה אני לא איתו (כבר חודשיים) בגלל כל ההתלבטות שלי, בגלל שאני לא רוצה לחזור, להצטער ולפגוע בו שוב כי הוא ממש אוהב אותי. הייתי רוצה לחזור אליו רק אם אני בטוחה שאני יכולה לקבל את כל המכלול שלו. הדברים הטובים והדברים שטעונים שיפור אך אני לא מצליחה להגיע להחלטה. עצות, התיחסויות, המלצות- אשמח לקבל כל דבר...

כך בקלות את מוותרת על בחור טוב,אמין,אוהב, מפרגן...את צריכה לחשוב פעמיים.תכונות אלו הן בסיס לקשר טוב ולזוגיות טובה. על מיניות וסקס אפשר לעבוד ולשפר.ואם כל כך חשוב לך חידושים והמצאות בתחום זה - קדימה .למה את זורקת את כל האחריות עליו? תזמי , תחדשי, תרענני ,תפתיעי,תגווני...ושניכם תצאו נשכרים ושמחים.זו דעתי האישית.ואולי תתחילי גם קצת לפרגן לו?

אני נשואה לכזה כבר שבע שנים. כמו ששמש אומר, לקחתי את היוזמה בידיים ולמדנו ביחד דברים. חיי הנישואים שלנו נהדרים, הוא חבר וידיד לחיים ואבא נהדר לילדים. להיות פרטנר נהדר למיטה הוא למד ואף הפתיע אותי בדברים שלא ציפיתי. אנחנו עד היום לומדים דברים ביחד ומאושרים בתגליות החדשות שלנו. בצורה זו חיי הנישואים שלנו לא משעממים והדרך לפיסגה שממנה ישנה רק ירידה, עדיין רחוקה. (עליי לציין שהנני בחורה מנוסה ביותר) פשוט החלטתי לקחת את הדברים לידיים ולהכניס קצת פילפל. הכל תלוי בך ואיך שאת מסתכלת על החיים. שום דבר אינו מושלם תמיד יש משהו שמצריך שיפור. השאלה היא על מה את מוכנה להתפשר. חשוב מאד להתחתן עם פרטנר טוב לחיים כי נישואים טובים מצליחים רק עם כזה. אני מנסיוני יכולה לומר לך שעבורי זה עבד.