זוגיות
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני נשואה כשבע שנים ויש לי בעייה עם בעלי. אני אוהבת מאוד לצאת לבלות והוא לא. בימי שבת בבוקר אני קמה מוקדם ומשחקת עם ילדתנו בת הארבע ותמיד אני צריכה להתווכח עם בעלי שנצא עם בתנו. אז לפעמים זה נגמר בריבים גדולים, ובסוף אנו יוצאים ואני צריכה לחכות לו עד שיקום, ולפעמים אני הולכת לבד. הדבר מאוד מציק לי, כי גם בימי ו' אני רוצה לצאת והוא יוצא איתי לעיתים רחוקות. אשמח אם למישהו יש עצה בשבילי.
שלום רב, מה שהעלית יכול להיות סתם עצלות מצידו, אלא שפעמים רבות (מאד) התופעה מסמלת ומרמזת על קושי תקשורתי בסיסי, אי-נינוחות מעצם השהות המשותפת, העדר משיכה, נקמה או כוחנות, ועוד מרעין בישין אחרים. לא הייתי ממליץ להתעלם מהאפשרות, ולכן הפתרון של "לצאת לבד" נראה בעייתי. אם דברי נופלים אצלך על תחושות לב או בטן שאמרו לך זה מכבר משהו דומה - יפה שעה אחת קודם להביא את הזוגיות ל"תיקון מקצועי", באמצעות איש/ת מקצוע. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
אני נשואה 5 שנים לפני הנישואין היה הכל יפה מאוד עד שהגיע הילד הראשון שהוא היום בן 4 ואז התקשורת בני לבינו נעשתה מאוד קרה בשביל לעשות את הילד השני הייתי צריכה לאנוס אותו בשביל לקיים יחסים,מאז הילד השני אין בינינו יחסים בכלל אני מאוד אישה חמה ומפנקת ומצדו כלום מה אתה מציע לעשות בנדון?
תצאי עם חברות, תזמיני חברה של הבת שלך יחד עם אמא שלה ותצאו ביחד בעלך יראה שאת יוצאת גם בלעדיו, ואז אולי יתעורר וירצה גם. ואם לא? אז בכל מקרה את יוצאת, עם אחרים.
שירי,מציעה לך לשוחח איתו בענין ללא ריב .לומר לו שאת מבינה שהוא לא אוהב לצאת אבל את כן,ולנסות להגיע לפשרה כגון: שבוע יוצאים ,שבוע נשארים בבית.כמו כן תזמיני אורחים הביתה אפילו אם הוא לא מתלהב,כדי להרחיב את המעגל החברתי שלכם.אל תכנעי לחלוטין לגישתו.או שתגיעי איתו להסכם הוגן בנושא הבילויים או שתתחילי לצאת לבד.אין ברירה אחרת.אם לא תעמדי עלכך מהתחלה -המצב רק ילך ויחמיר וזה מניסיון.בהצלחה.