שעשועי נפש

שלום רב, אני בן 23, חייל משוחרר (ההגדרה הזו תופסת עד גיל 30+, לא?). לפני כעשרה חודשים נפרדתי מאהבתי הגדולה והיחידה (עד כה), ולמרות שהייתי משוכנע כי טרם נולדה האשה שתוכל להכנס בנעליה העצומות של חברתי לשעבר - ניתקתי את כל קשרי עימה, ובמהלך השנה האחרונה, חרף סקרנותי העצומה, יצאתי עם קרוב ל-20 בנות, כולן איכותיות למדי בכל קנה מידה שהוא (ואגב - חשבון פשוט מלמד, שזה בערך בחורה חדשה כל שבועיים). אף שלא התגלתה בי כל התעוררות רגשית שתביא לאהבה חדשה - נדמה היה לי כי עלה בידי להתגבר על זו הקודמת. החלטתי לשלוח הודעת SMS לקונית לחלוטין לאהובתי לשעבר, ולברכה ליום הולדתה. בתגובה זכיתי לשיחת טלפון מצידה - והיא, מתנצלת ובוכיה אמרה כי היא עודנה אוהבת ומתגעגעת, ובכל יום אומרת להתקשר ולבסוף מחליטה ש"לא כדאי". בנוסף אמרה כי תשמח לפגוש אותי ולנסות שוב, ובאותה נשימה אמרה, שהיא טסה לחו"ל לארבעה חודשים תמימים - בעוד חודש. רגשותי עלו והציפו אותי מחדש, מפרים את שלוותי ומפריעים לי להתרכז בלימודי (וזו תק' בחינות!!!). האם כדאי לפגוש אותה? אני מרגיש כאילו שיחות הטלפון האחרונות החזירו אותי עשרה חודשים לאחור: כל הסימפטומים המאפיינים התאהבות מופיעים אצלי. אשמח לעצות גם ממשתתפים נוספים בפורום... (רק על תגידו לי שיש עוד בחורות בעולם וכל החרא הזה, כי כבר חיפשתי בכל מקום - ואין עוד אחת כמוה!).

ברור שכדאי.. מה בכלל השאלה? אפילו אם הייתי משתכנע מדבריך שאתה בחור חלש אופי שלא יוכל לעמוד בפרידה נוספת הייתי ממליץ לך להיפגש איתה. וכי מה האופציה האחרת? להישאר לבד כל חייך ולשמור עצמך מבחורות שיציפו אותך באהבה. אחרי הכל, כל אהבה כרוכה בסיכון של אובדן האהבה... גם עניין הטיול שלה אינו צריך להטריד אותך (אולי דווקא אותה..). אני הייתי מחכה גם מספר שנים לבחורה עמה בחרתי לחיות את חיי. עם זאת חשוב שתדע שפרידה הינה אירוע טראומתי בחייו של זוג. לגישתי פרידה משאירה משקעים חמורים אף מבגידה שכן היא מקעקעת את בסיס ביחסים. במקרה שלכם לאור גילכם הצעיר אני מאמין שתוכלו להתגבר על הפרידה מבלי לתת למשקע העבר להפוך לחלק מסדר יומכם. לסיכום, לך על זה בלי לחשוב פעמיים. (ובינינו, אני לא מאמין שאפילו אם כל הפורום פה היה אומר לך תברח ממנה כמו מאש, שהיית מקשיב לנו) בהצלחה גבר רז

מה יש לך להתלבט ? תלך אחרי הרגש שלך.