לא נמשכת לבעלי אבל גם לא לאחרים
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום רב אני בת 54 מאז ומתמיד לא ממש אהבתי סקס אנחנו נשואים 35 שנים הילדים עזבו את הבית תמיד פינטזנו שנהיה לבד ונחגוג ונעשה סקס ונישן עירומים אבל המרחק רב במציאות אין לי חשק לסקס בכלל אני גם נגעלת ממנו הוא אוכל בחזירות השמין בטירוף כל היום חייב ללעוס הוא מפליץ בקולי קולות הוא עושה גרפסים אבל הוא בנאדם מאודד מאודד טוב אוהב מכיל אבל אני איבדתי כל חשק או סובלנות ניסיתי לדבר איתו כלום לא עוזר מה עושים? אשמח לעזרה
ההתנהגות של כולנו מאופיינת כמערכת מתמשכת של 'גרוי - תגובה'. אין להתפעל מתגובה מתמשכת אצל בעלך, של הזנחת המראה הפיזי ודבקות באוכל כמספק הנאה, אם בשנות הנישואין עד כה סלדת ממגע מיני. לא יסייע לתקוף כעת בנושא ההשמנה ולראות בזה את הסיבה או התרוץ להמשך סלידה מתמשכת שלך ממגע מיני. הסלידה ארוכת השנים מחייבת ברור יסודי, ובשביל זה המציאו את הפסיכולוגים (עם הסמכה כ 'מומחה' חברתי, או קליני, לא חינוכי או תעסוקתי). ספק אם 'מטפלים' למיניהם מצויידים בידע להשפיע במשהו בתחום הזה. ללא קשר להליך הזה, שאמור לשחרר 'חסמים', כדאי שתפגיני התענינות ותמיכה במצבו הגופני של בעלך. השמנה היא קלה, כי אוכל מהנה, אבל ירידה במשקל, ושינוי תפריט זה סיפור אחרת ותמיכה חברתית היא מאד חשובה ומשפיעה. היה אחד, דן בן אמוץ, שנפטר מזמן, שחיבר ספר עם הכותרת 'זיונים זה לא הכל'. אמרת שבעלך הוא אדם שיכול להוות חברה נעימה, בתקופה של גילאי 55 +. קוראים לזה בשפת הרחוב: RARE FIND. תתחילי לטפח את זה, כאילו קיבלת עציץ של צמח מעניין' שמצריך הרבה תשומת לב. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
