טראומה והיפוכנדריה

שלום, בן 18, לפני בערך שנה וחצי חוויתי תאונת דרכים, לא אני נהגתי באוטו, הייתי מאחורה והיו איתי באוטו עוד שני חברים. בזמן התאונה ואחריה לא הייתי לחוץ, הייתי אפילו רגוע, באותו יום סיפרתי להורים ולחברים מה קרה, אבל יום אחרי זה כבר לא חשבתי על זה יותר וזה עבר . בערך שבוע לאחר התאונה התחילו לי בחילות קלות, בהתחלה זה בכלל לא הפריע לי וחשבתי שזה יעבור. הבחילות התחזקו עם הזמן, ואחרי כמה זמן שלא עברו התחלתי תהליך של בדיקות. שום בדיקה לא מצאה סיבה לבחילות שלי, ובמשך שנה שלמה עברתי המון בדיקות ורופאים ואף אחד לא מצא את הסיבה. במהלך הזמן הזה רק התחלתי יותר ויותר לחשוש לבריאות שלי, הבחילות גם התחזקו ולא היה תאבון, ירדתי המון במשקל, נסגרתי יותר בבית, התחלתי נורא לפחד מכל דבר, והתחלתי גם להרגיש פחות טוב. כאבי צאוור וגב. הרגשתי נורא עצבני ומתוח, הרגשתי שכל זה נורא ולא אמיתי, לא מצליח להתרכז לחשוב כמו שצריך עייפות נוראה. אחרי בערך שנה הגעתי לפסיכיאטר, הוא אמר שמה שקרה זה כנראה שהתאונה יצרה אצלי טראומה, והגוף ניסע להוציא את התחושות האלה דרך הבחילה. ואז הותחל טיפול עם 10 מילגרם ציפרלקס. היום המצב שלי הרבה יותר טוב, הבחילות עברו אני פחות מתוח ועצבני, אבל עדיין יש תחושה שכל זה לא אמיתי זה נראה לי מאוד מוזר הכל, אני עדיין נורא דואג לבריאות שלי וכל דבר קטן ישר גורם לי להלחץ ולהכנס לפורומים רפואיים ולבדוק מה לא בסדר. נורא קשה לי להשתחרר מכל מה שעבר עליי בשנה האחרונה הזאת, ואני מרגיש שזה לא נותן לי להתקדם ומעציב אותי נורא. אני מספר את כל התחושות האלה לפסיכיאטר, אבל אני עדיין לא מרגיש שהוא מצליח לעזור לי ממש. חוץ מזה אני מאז פוחד מכל דבר שיש בו חוסר וודאות, שלאט לאט זה עובר ממש לאט. למשל לנסוע ליומיים מחוץ לבית , ללכת למסיבות ועוד שזה מאוד מאוד מפריע לי. זה עובר עם הזמן אבל לאט לאט. בערך חודשיים אחרי התאונה התחילו לי קצת כאבי צוואר והוא היה תפוס לאט לאט זה יותר התעצם. הייתי אצל כמה מטפלים- פיזיותרפיסטים וכירופרקטים ועד היום זה לא עבר ואף אחד לא הצליח לעזור . יכול להיות שזה גם משהו רגשי שקשור לטראומה ובגלל זה לא משתחרר למרות הטיפולים וטיפול פסיכולוגי מתאים יפתור את זה? האם זה באמת הגיוני שהבחילות זה מהטראומה ? מה יכול לעזור לי ? חשוב לי לציין שכל הפחד שלי קשור לבריאות שלי, ולא לתאונה עצמה. אני לא מפחד לנהוג, או לנסוע עם חברים, אין זכורנות או פחדים מאותה התאונה. אפשר אולי להגיד שבגלל הפחד שלי מאז הרגשות שלי מתבטאות בדברים בריאותיים וככה הפחד הזה מראה את עצמו. אבל אני פשוט פוחד נורא שאני לא ארגיש יותר טוב שוב, ואני לא אשתחרר מזה ושאף אחד לא יצליח לעזור לי. בנוסף, לפני חצי שנה בערך הצבא ביקש ממני לעשות בדיקה של אסתמה, ומאז אני מפחד נורא שתחזור לי האסטמת ילדות שהייתה לי וזה יפריע לי, ומאז באמת יש לי תחושה שמהו מפריע לי בגרון ומעין קקושי לנשום כמו שצריך, בנוסף יש לי כבר המון זמן תחושה שאחרי האוכל הקיבה יוצרת לי לחץ על הנשימה, ומרגיש כאילו האוכל עומד לי על הגרון, ומרגיש כאילו יש לחץ כזה, ומדי פעם תחושה שנוזלים עולים בגרון, כבר בינואר הקודם עשו לי גסטרוסקופיה והכל נראה תקין, יכול להיות שאני שאני מרגיש גם קשור למצב הנפשי ואין באמת כל בעיה פיזית ? תודה רבה !!!!

הטיפול לא עוזר לי מפני שאני הגעתי לנקודה שאני מרגיש כבר שאין התקדמות הרבה מאוד זמן. התחושות הפיזיות לא עוברות, אני עדיין לא בדיוק מבין מה קרה בשנתיים האלה, אני מרגיש שכל זה כאילו חלום כאילו לא אמיתי והתחושות האלה לא עוברות, זה מציק לי נורא, ואני פשוט רוצה להשתחרר מכל התחושות האלה, להרגיש בריא, רעננן, שיהיו לי מחשבות טובות, חופשיות, של נער בן 18. אני מרגיש שנהייתי ממש כבוי, נואש, מבולבל, מבוגר, עייף, מותש. זה מה שאני עזרה בו, והטיפול ממש לא עוזר, צריך לציין גם שהטיפול זה גם רק שיחה עם הפסיכיאטר פעם ב.. תודה רבה !