כאבי בטן וחרדה- דחוף

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה רפואית

01/05/2013 | 10:30 | מאת: אימוש

שלום ביתי בת 8 וחצי בכיתה ב . לאחרונה( בערך מיום השואה- שהשפיע עליה קשה מאוד הטקס בביה"ס....) היא מתלוננת על כאבי בטן . היא טוענת שהכאבים הם סטטים לאורך כל היום. עם זאת לא ניכר עליה שהיא סובלת במהלך היום. ערכנו גם בירור רפואי ראשוני ואין ממצאים או עדות לבעיה פיזיולוגית. במקביל...... היא מתעוררת בבוקר ומתלוננת על כאבי בטן לפני ביה"ס (אך לא בשבתות וחופשים) וכשמתחיל להחשיך חיינו הופכים לבלתי סבירים. היא צורחת מכאבי בטן, חווה בחילות ולעיתים אף מצליחה להקיא. נוצר מצב של חוסר שענה מצטבר (היא ישנה 5-6 שעות בלילה) בוכה, מתלוננת על כבי בטן, מסרבת להיות לבדה בחדר, בחילות רבות ולעיתים גם היפר ונטילציה. יש לציין שהכאבים/התלונות חוזרים על עצמם בביהס ובבית לאורך זמן ובמשך כל היום. על אף שנחנו משתדלים לתת פחות "במה" אי אפשר להתעלם מההקאות ההתנשמויות ומההיבט הפיזיולוגי.אנחנו כבר קורסים וגם אחותה (הצעירה)כבר מתלוננת שלא מתייחסים אליה והחלה להמציא כאבי בטן. כך נוצר מצב שלעיתים אנחנו מצליחים להכיל אותה ולעיתים כבר כועסים. לדבריה:" אף אחד לא מבין אותי. כואב לי באמת וחושבים שאני סתם מתלוננת." "היןם לא הצלחתי להתגבר והתלוננתי למורה". מנהלת ביהס כועסת עליה (על כך שהמורה "מפנקת" אותה בכוס תה, המורה כועסת כי היא מפריעה לה במהלך השיעור ואנחנו נעים בין הכלה לחוסר יכולת להכיל (כלומר- לפעמים גם כועסים ואולי אף לא מאמינים.) כך שנוצר מצב שרב היום כועסים עליה. אנחנו עדיין בבירור רפואי. הרופא ביקש ממנה להכין יומן כאבי בטן (לכתוב מתי, איך ,איפה והאם זהו רגש או הרגשה. והיא לא ממש מצליחה לנהל יומן שכזה. החשד שלנו הוא שהמקור רגשי והמטפלים רבים...... מה לעשות? למי לפנות? איך אני יכולה לבדוק מהיכן נובעים התסמינים שניכרים פיזית (בשל הכאבים ההקאות ההתנשמויות......) האם זהו התקף חרדה? האם התקף חרדה יכול להמשך זמן רב כ"כ? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לאמא היקרה וסליחה על האיחור בתגובה (היתה לי בעיה טכנית של התחברות לפורום), לנושא אותו את מעלה פנים רבות וקשה יהיה להקיף את כולם בתשובה זו. למרות זאת, מערכת העיכול, ובייחוד אצל ילדים, קשורה באופן חזק למצבנו הנפשי, וזאת מסיבות פיזיולוגיות רבות. רק לאחר שלילת כל האפשרויות הרפואיות נגש באופן ממוקד לממד הנפשי/רגשי. מכיוון שתובנה בגיל 8 שונה מהותית מגיל בוגר יותר, התהליך התרפויטי צריך להסתמך רובו ככולו על תווך באמצעות פסיכולוג רפואי ואו התפתחותי במפגש פרטני עם הילדה. הרופא עושה נכון כשהוא מכניס ממד של מדידת התחושות ולמעשה בכך הוא מאפשר לילדה להבין שמתייחסים ברצינות לתלונותיה. עם זאת, בהנחה שהמקור הוא רגשי אין די בכך ויהיה צורך להתקדם לגישות התערבות יותר ממוקדות מצבים רגשיים ופחות התנהגותיות. כתבי לי אם יש התפתחות במצבה, יהודה

מנהל פורום פסיכולוגיה רפואית