לחוות דעה..

או קיי... אני לא יודעת אם זה רע, אבל אני נורא רוצה לכתוב את דעתי... אני בת 18, עם עבר של אשפוז במחלקה פסיכיאטרית, דיכאון, פציעה עצמית, אממ....אכילה כפייתית (שלא נגמרת), לשעבר גם קצת בולמיה... לא חסר... בקיצור, אני נערה שהייתה בדי והותר טיפולים נפשיים במהלך חיי. בשלושה מקומות שונים, החליטו שהטיפול שהכי מתאים לי הוא טיפול בתנועה, כמובן שאני, כנערה כבדת משקל, "חטפתי חום". נראה לי טפשי באופן לא נורמלי, לתת למישהי כמוני להזיז את הגוף, כמרפא לבעיה. לא, זה בטח לא מה שיעבוד, אני אישית מאוד מסתייגת מהרעיון, וחושבת שזה טיפול מיותר ביותר. המרגיז הוא, שבשלושה מקומות שונים, שלא היה ביניהם קשר, החליטו לתת לי טיפול כזה בטענה שאני "מאוד תנועתית", רק חבל שהם מפספסים עובדה עיקרית: אני ענקית. אנשים ענקים לא אמורים לזוז. חוק לא כתוב שכזה. לגבי טיפול באומנות, שחויתי פעם, זה אחלה של דבר. אני מציירת המון שנים, ואגב, עושה את זה בעיקר לבד, ומרגישה כמה אני מוציאה ומביאה לידי ביטוי דברים שעוברים עליי ושאני מרגישה - דבר נפלא. זהו, סתם רציתי לחוות דעה...

מירי שלום רב, קשה לקרוא את מכתבך, לאור הסבל הרב העולה ממנו, למרות גילך הצעיר. לגבי ההחלטה להפנות אותך לטיפול בתנועה, אינני חושבת שזה בהכרח מוטעה. טיפול בתנועה אינו מיועד ל"רקדנים" בעלי גוף של ברבור, וגמישות של חתול. לגמרי לא. ייתכן ואכן את אדם שמתבטא רבות דרך הגוף, או כמו שאמרת "תנועתית", ודווקא טיפול שכזה עשוי להיות לך לעזר רב. תני לעצמך צ'אנס...זה לא טיפול כואב, ובטח לא נושך.... בהצלחה וכל טוב, טלי