ויכוחים במשפחה

מידי פעם יש לנו ויכוחים שונים עם הילדה המתבגרת שלנו. במסגרת הויכוח הטונים עולים והיא לפעמים גם מתחצפת. האם אנחנו כהורים יכולים להגיד לה שאם היא ממשיכה להתחצף אז אין לה מקום אצלנו בבית ושתצא מהבית? אם התשובה כן, אז כיצד אנחנו כהורים מתמודדים עם עזיבתה את הבית ? מחכים שהיא תחזור לבד ? מחפשים לאן היא הלכה ? בקיצור, מה עושים אם היא באמת יוצאת מהבית במקרה כזה. אם התשובה לא, איזה פתרון יצירתי יכול לעזור לנו למנוע מהסיטואציה לחזור על עצמה ?

שלום יוסי, באופן חד משמעי אני חושבת שזה לא רעיון טוב לאיים על בתך בצורה כזו, גם אם היא מתחצפת. אני לא ממש הבנתי האם כוונתך ליישם איום כזה, או שזה רק איום. שתי האופציות גרועות. אם כוונתך רצינית, הרי שלא יעלה על הדעת להוציא ילדה מתבגרת מהבית בשל התחצפות. מחובתך ההורית לדאוג לבתך בכל המובנים עד שמגיעה לגיל 18, כך שבוודאי איך יכול להוציאה מהבית ללא התערבות של שירותי החוק/רווחה. גם אם כוונתך לאיים זה מאוד לא יעיל ולא רצוי. הסמכות ההורית שלך לא צריכה איומים כאלו כדי להיות ממשית. שיטות של הפחדה וסנקציות, במיוחד כאלו שאין להם שיניים, לא ממש הוכחו כיעילות. חוסר האונים שלכם כהורים מורגש, אבל אולי אתם מתרגשים יתר על המידה. יש לכם ילדה בגיל ההתבגרות, היא מורדתוהתחצפות זה חלק מהעניין. היא בוודאי לא המתבגרת הראשונה ולא האחרונה שמתחצפת להוריה, והיא לא צריכה להיות פרובלמטית במיוחד כדי שזה יקרה. לכן, אני חושבת שהתגובה שלכם קצת מוקצנת, ואולי מעידה על טולרנטיות מאוד נמוכה כלפי בתכם ותהליך ההתבגרות שלה, מה שמוליד עוד ועוד התחצפות, ומכאן הדרך לאינטראציה גרועה קצרה. יש עוד הרבה מה לומר עד כיצד מבססים סמכות הורית מול ילדה מתבגרת, אבל היריעה קצרה. אם אתם מרגישים שזה תחום קשה בשבילכם ואתם קצת הולכים לאיבוד שיקלו לקבל הדרכה הורית ממוקדת מפסיכולוג שעובד עם ילדים ונוער.