לב שבור 3 שנים

שלום וברכה, אני (27) רווקה. היה לי בן זוג(29) רווק, יצאנו ב2009 רק 4 חודשים ולאחר מכן הקשר הזה נמשך ונגרר עד לפני שבוע בדיוק. אבל מאז אנחנו כלל לא זוג. כל פעם מנסים אולי כן להיות ותמיד בסוף אני מגלה שהוא לא רציני ולא יציב ולא סגור עליי. היו המון ניתוקים גם ממני וגם ממנו בעיקר ממנו כי הוא לא יודע מה הוא רוצה בגדול ומה לעשות בקשר אליי. הוא יצא אחרי עם המון בחורות שלא עלה על פרק זמן של חודש, לבסוף עזב אותן וחזר אליי וטען שהוא לא יכול בלעדיי וכנראה שאני האחת. אבל בשטח אין מעשים חוץ מדיבורים. מעולם לא חזרנו להיות שוב זוג רשמי, זאת אומרת שגם נניח חברים שלו או משפחה שלו לא ידעו על כך. הם מכירים אותי אך לא ידעו שחזרנו לקשר והוא כנראה מסתיר זאת. מחג פסח חזרנו שוב לקשר אני מאוד אוהבת אותו ורוצה אותו והוא יודע זאת, באמת שאני משתדלת לא מלחיצה לאור העובדה שאינו יציב אבל זהלא לטובתי שום דבר שאני עושה. הבעיה הוא עצמו. משהו שאינו מובן לי שמפסח אנחנו יחד הוא אומר שהפעם אנחנו מנסים בכל הכוח למרות שהוא כל פעם מבולבל ולא סגור שאני האחת שלו. כל פסח אנחנו יחד עד לפני שבוע. הבנאדם פתאום נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.. כבר לא מתקשר ושום דבר אחר והכל היה בסדר היינו יחד והוא גם אמר לי שהוא רוצה שננסה שוב והפעם באמת באופן רציני. פגשתי בו אתמול בעיר שלנו במקרה! והייתי עם חברה הוא ראה אותי וחייך וגם אני חייכתי אבל המשכתי ללכת. ציפיתי שיתקשר ונדבר או לפחות שיאמר לי שהוא אינו רוצה להמשיך או אפילו שיש לו מישהי אחרת, אבל פשוט כלום ואינני מבינה שום דבר רק שוברת את הראש שלי למה זה קורה? רציתי לציין שאין לי את הטלפון שלו כבר הרבה שנים זאת היות ובעבר הרחוק הייתי מטרידה אותו הוא פשוט החליף מספר ומאז יוצא שרק הוא מתקשר אליי ממספר חסום אני יודעת שזה נשמע דבילי נורא אבל זה המצב הנתון. מצד 1 אני שמחה שאין לי את הטלפון שלו כי ככה אני מבינה שאין לי מה לעשות בנוגע אליו ושזה כנראה אבוד ושכנראה עדיף ככה מפני שזה תקוע כבר 3 שנים אז מה יעזור לי להתקשר לבחור? רציתי לקחת אותו באופן לא רציני, לזרום או אולי לקחת אותו בתור ידיד וחשבתי שעם הזמן ירד לי ממנו כך אבל רק נקשרתי יותר ואני מבינה היום שזה פשוט יותר גרוע. כרגע המצב שהוא נעלם כמו שאמרתי ואני שוברת את ראשי מה קורה, אין לי מה לעשות הבנתי שזה נגמר ושכנראה הוא כבר לא רוצה יותר כלום איתי.. אני לא מצליחה לצאת מזה אני כבר שבוע בדכאון ירדתי 3 קילו כמעט ולא אוכלת, אין לי הרבה חברות, אולי 2 3 שאני מדברת איתן על כך, בגדול אני טיפוס בודד. אני ממש לא יודעת מה לעשות אני בחוסר תפקוד מוחלט, מרגישה מרומה מאוכזבת ואני נחשבת כבחורה מאוד רגישה וקושי רב בפרידות. האם נתק מוחלט מהבחור זה הפתרון? לפעמים אני אומרת לעצמי שרק זה יעזור לי, לא להיות איתו בכלל בקשר אבל...אני חוששת שלא אצא מזה, שיהיה לי יותר גרוע בעתיד ממה שעכשיו. אני בוכה המון ממש כל שעה בערך או לא פחות, אני אשמח ממך לייעוץ ותשובה תודה רבה וסליחה על האורך.

שלום לך אתחיל מהסוף. כן, אני חושבת שהדבר הנכון ביותר עבורך הוא לשמור על נתק מוחלט מהבחור. בדרך כלל איני אומרת דברים כה נחרצים, אבל נראה לי שבמקרה הזה הכתובת על הקיר. יש כאן סיפור מתמשך של בחור שאינו מסוגל להתמסר אלייך, אבל ממשיך לתעתע בך וליצור אצלך תקוות שווא. את, מנגד, בשל הרגשות החזקים שלך כלפיו, אבל גם בגלל שאינך מאמינה בעצמך מספיק, ממשיכה להסתפק בסידור המעוות שהוא מציע לך, נאחזת בו כאילו לא יבוא אף אחד אחריו לעולם. אני חושבת שעלייך לאסוף את עצמך ולהמשיך הלאה. הלוואי בשבילך שהוא לא יצור קשר ולא יעורר אצלך שוב את הפיתוי לחזור לכרוניקה הידועה מראש. עוד יותר אני מקווה בשבילך שתהיי חזקה מספיק כדי לשם גבול בעצמך. לומר קודם כל לעצמך, ואחר כך גם לו, שזה לא מספיק טוב לך ושמגיע לך יותר. אם תאמיני בכך באמת יש סיכוי שתזכי לאהבה אמיתית והדדית. אם קשה לך להשתכנע, יכול להיות שאת זקוקה לעזרה. פני לאיש מקצוע שיוכל ללוות אותך בתהלך הפרידה. בהצלחה,