אחותי פוגעת בחיים התקינים שלי

שלום, אני בת 19, גרה בבית יחד עם הורי ושתי אחיות. אני אמצעית וביני לכל אחת מהאחיות יש הבדל של שנה וחצי. עם שתיהן יש לי יחסים גרועים מאוד, רק במידות שונות. אני לא אכנס כאן יותר מידי לפרטים, רק אציין שאני לא מדברת עם אחותי הבכורה; אנחנו לא מחליפות שום מילים, כבר מאז פסח 2011. היא תמיד הייתה ביקורתית בצורה קיצונית כלפי והדבר העיקרי שלא יכולתי לסבול יותר הוא היחס המזלזל שהיא לא חדלה מלהפגין כמעט בכל פעם שדיברה איתי. היא נהגה לכנות אותי "טיפשה", "מטומטמת", בנימה רצינית, ללא שום סיבה הגיונית וללא שום התגרות מצידי, אתן כאן דוגמה למקרה שבו היא השתמשה במילים המעליבות האלו: באותו היום שבו היחסים שלנו התפוצצו (אני זו שצרחתי עליה, כי לא יכולתי יותר לסבול את ההתנהגות המשפילה שלה כלפי.) התחלנו להכין ביחד במטבח עוגה, בשלב מסוים, הייתי צריכה לשבור ביצים ולהפריד בין החלמונים לחלבונים, לא עשיתי את זה כשורה והיא קראה לי: "מטומטמת!", היא התכוונה למה שאמרה ואמרה את זה כדי לפגוע בי, לא כמו הבנות הללו שצוחקות כשהן מקללות. בכל שיחת חולין רגילה אתה - היא תמיד גרמה לי להרגיש טיפשה, וגם השתמשה במילה הזו הרבה יותר מידי פעמים. עתה, אתאר את הבעיה שיש לי אתה כעת: כזכור, אנחנו לא מדברות, אך היא עדיין פוגעת באורח החיים שלי; אני מדברת עם הוריי בטון די רגיל ולפתע (וההתפרצות הזו שלה מתרחשת כמה פעמים בכל שבוע וגם הייתה עכשיו לפני כמה דקות) - היא אומרת "אתם יכולים להיות בשקט?" או "תדברו יותר בשקט", והיא לא לומדת ולא כלום באותו הזמן, היא רק יושבת בסלון! וקוראת עיתון, או משתמשת במחשב. היא גורמת לי להרגיש שאני לא יכולה לדבר, כי היא תשתיק אותי באותו הרגע. היא משגעת אותי. בבקשה עזרו לי! פניתי להוריי ולבני משפחה עשרות פעמים, והם לא עזרו לי. האם עלי לעשות אותו הדבר לה? כשהיא מדברת לבקש מההורים שיהיו בשקט, כך שהיא תרגיש רע ואולי תפחית בכך את ההתנהגות שלה? ממש ממש קשה לי חיות אתה. (היא גם מלכלכת את כל הבית, משאירה כלים מלוכלכים בכל מקום,טישו, ושופכת קפה על הרצפה). אנא עזרו לי!

שלום לך, אני שומעת בדברייך את תחושת חוסר האונים והכאב. זה לעיתים מצב בלתי נסבל לחלוק מרחב משותף עם אדם שיש כלפיו ומולו עוינות גדולה. וזה מה שאת מתארת. האם בעבר היו ביניכן יחסים תקינים? האם אי פעם הייתן בקשר סביר או טוב? אני חושבת שמשהו צריך להיעשות כדי שהסכסוך הזה יבוא על סיומו, ותמוה בעיניי מדוע ההורים אינם מתערבים כדי לסייע לשתיכן  לרדת מהעץ כדי שתוכלו לקיים איזושהי מערכת יחסים נסבלת, עם סיכוי, אולי קטן, גם לחברות. אני לא הייתי מציעה לך להיכנס לכל מיני משחקי נקמנות מול אחותך, בד כ זה לא מועיל. האם ניסית לשבת ולדבר איתה? אני חושבת שחשוב שזה יקרה, אולי בתיווך ההורים. אולי שיחה משמעותית מלב אל לב, בתוכה כל אחת תנסה לדבר על עצמה, ועל מה שהיא מרגישה או הייתה רוצה, תצליח לקרב.