פרפקציוניזם ללימודים
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
שלום, אני בת 27 סטודנטית לפסיכולוגיה שנה אחרונה, כאשר הייתי בתיכון לא גיליתי עניין רב בלימודים, אף על פי שאני סקרנית מטבעי, באותה תקופה עניינו אותי חברים, מסיבות ים וכו . כתוצאה מכך נאלצתי להשלים בגרויות ולבסוף התקבלתי ללימודים אקדמאים בחוג לפסיכולוגיה - מאז ומתמיד גיליתי עניין רב בפסיכולוגיה ומאוד נהניתי בשנה הראשונה במיוחד שפתאום גיליתי שיש לי את היכולת להגיע להישגים גבוהים. אך ככל שהיו עוד מבחנים רציתי שוב להוכיח את ההישגים שלי ואכן הצלחתי ואני כרגע סטודנטית מצטיינת עם ממוצע של 96 . הבעיה היא שאני שוקדת בלימודים, אני יושבת 12 שעות ביום ללמוד למבחן שבועיים רצוף- ונהנית מזה. אבל הלחץ של לא להספיק או להיכשל הורג אותי. יש לי נטייה להיכנס יותר מדיי לעומק הדברים ולכן אני מרגישה שאני חייבת להתמקד בכל הפרטים. חיי חברה לא באים בחשבון מבחינתי בתקופות מבחנים ובשנה האחרונה גם לא במהלך הסמסטר. דבר נוסף שאני מתקשה בו ולא זוכרת שהתקשיתי בו בעבר הוא כתיבת עבודות אני מרגישה שאני לא מסוגלת לכתוב עבודה אני יושבת שעות מול מסך ריק ומרגישה שהגל נמצא בראש אני יודעת את כל מה שאני רוצה להגיד ופשוט לא מסוגלת לכתוב ואז אני מחפשת תירוץ( כנראה) ובורחת לקרוא עוד מאמר שאולי יעזור לי לכתוב את העבודה . בזמן האחרון חבריי ומשפחתי החלו לדאוג ולהביע הסתייגות לגבי הזמן היקר שאני משקיעה בלימודים. עד שהגעתי למצב שלא נעים לי להגיד שאני לומדת ואני מרגישה שעליי לתרץ את העובדה שהלמידה שלי נמשכת כל כך הרבה זמן עי זה שיש המון חומר והוא מורכב. דבר אחרון, משנה ב התחלתי לקחת ריטלין על אף שלא הייתי זקוקה , אם הזמן קיבלתי מרשם ומהשימוש שלי בריטלין הולך וגובר - בתקופת מבחנים משהו כמו שישים מיליגרם ביום. חשוב לציין שהפרפקציוניזם מתבטא אצלי (לדעתי) רק בהיבט של הלימודים. אני כותבת כרגע מתוך תחושות של חרדה שחוזרות ונשנות. מה כליי לעשות? אשמח לתשובה , תודה.
שלום אריאל, על פניו נשמע שהריטלין מיותר לחלוטין ואינו מתאים לסוג הבעיה שאת מתארת ולכן אני ממליץ להעריך מחדש, בעזרת איש מקצוע בכיר, את נחיצותו (ציינתי "בכיר" כי הכוונה אינה לרופא שרושם לך את המרשמים כבר באופן אוטומאטי). הכוונה לפסיכיאטר שתהייה לו סבלנות לשמוע את מכלול הבעיות. את אכן מתארת פרפקציוניזם קיצוני, שלפעמים מביא אותך להישגים ולפעמים גורם לקיפאון בגלל הציפיות הגבוהות שלך מעצמך. חלק מהבעיה הוא כנראה הגילוי העצמי שלך בשלב מאוחר יחסית בחיים שאת בעצם יכולה להיות סטודנטית מצטיינת, דבר שילדים שהם תלמידים שקדנים מגלים בשלב צעיר יותר בחיים, שהוא גם יותר מתאים להתלהבות מעצמם. כעת נראה לי שאין לך לאן לתעל את ההתלהבות הזו מעצמך. בגלל מורכבות הבעיה (לא חומרתה, כי היא אינה חמורה!) ובגלל המקצוע שאת לומדת, וקרוב לוודאי שתרצי לעסוק בו בצורה זו או אחרת, המלצתי היא לפנות לטיפול פסיכולוגי הן כדי לטפל בהתפעלות המאוחרת שלך מעצמך והן כדי להשתמש רק בחלקים הבונים של הפרפקציוניזם. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il
מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
