לגידי שלום
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
האם אתה יכול להסביר את התופעה שבה ככל שבה אדם נמשך לאנשים שדוחים אותו, כולל למטפלים? ומתי יודעים שיש התמכרות לטיפול? והאם מומלצת "גמילה" הדרגתית או בבת אחת? תודה מראש!
סליחה על הבלבול בשורה הראשונה - צריך להיות - "..התופעה שבה אדם נמשך לאנשים שדוחים אותו..." אוף גם בכתיבה אני מגמגמת. מקווה שלא אחווה גם כאן דחיה. (כבר בטראומה) ושוב תודה
שלום כרמית, ברור שאף אחד אינו יכול לענות על טעמם של כולם, אך משיכה למי שאינו מעוניין בנו ודחיית אלה המעוניינים בנו באופן שיטתי ועקבי מעידות לרוב על דימוי עצמי נמוך: http://www.giditherapy.co.il/?p=248 תופעה זו מתוארת גם בספרות המקצועית העוסקת בפרפקציוניזם בכל הקשור לזוגיות. הפרפקציוניזם עלול להפריע הן בבחירת בן זוג והן בחיים איתו. הדימוי העצמי הנמוך מושלך על האנשים שדוחים אותנו (אם הוא מעוניין בי אז מה הוא שווה?) ומחפש לעצמו אישורים ע"י משיכה סלקטיבית אך ורק לאנשים שלא מעוניינים בנו. הדחייה הזו כואבת אך עולה בקנה אחד עם מה שאותו אדם חושב על עצמו בעצם. כמובן שאין לקבל כל אחד, אך מילת המפתח היא פשרה, כפי שמפורט במאמר ששלחתי לך קישור אליו. באשר להתמכרות לטיפול - יש לבדוק כל מקרה לגופו. אחת השאלות המרכזיות היא האם הטיפול הפך להיות תחליף לחיים עצמם והוא מונע ממך לעשות דברים. לא כל טיפול ממושך יש להפסיק רק משום שהוא ממושך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il