דימוי עצמי

שלום גידי, קראתי בעניין את תשובתך האחרונה בעניין דימוי עצמי נמוך. בין דבריך, צדה במיוחד את עיני השורה הבאה: "מעבר לטיפול הפסיכולוגי בדימוי עצמי נמוך, הוכח במחקרים שכל למידה מכל סוג שהוא מעלה את הדימוי העצמי". השאלה היא, האם זה עשוי להיות כיוון מתאים גם במקרה כמו שלי, שבו הערך העצמי מושתת בעיקר על הישגים אקדמאיים. אמנם סיימתי תואר שני, אבל בגיל מאוחר יחסית (30+), במסלול לא מחקרי, ובתחום שאינו נחשב בעיני בכלל. הדימוי העצמי שלי כיום אולי גבוה יותר משהיה כאשר היה בידי רק תואר ראשון, אבל אני עדיין מרגישה אפסה ממש לעומת אחרים בני גילי שכבר סיימו את לימודי הדוקטורט. אני מרגישה פשוט בטלנית רק משום שלא למדתי כלום השנה, במקום לעבוד במשרה מלאה... אז... האם הפתרון יהיה ללמוד עד משהו, כדי להרגיש קצת יותר טוב עם עצמי? או אולי עלי ללמוד להסתפק בדברים החלקיים שכן השגתי?

שלום שואלת, לפי תיאורך הקצר, את מבטלת את הערך של הישגייך, כנראה על רקע דימוי עצמי נמוך. אם אינך נמצאת בטיפול פסיכולוגי, הייתי מציע לך לפנות לטיפול ובמידה ואת כן נמצאת בו, הייתי מוסיף לו ממד קוגניטיבי תוך התמקדות בסגנון הייחוס שלך. במילים אחרות, לשים לב לנטייה שלך להפחית בערך וכנראה, בד בבד, להאדיר את הזולת (למשל, ההשוואה לאלה שסיימו דוקטורט בגילך). למידה תמיד יכולה להועיל כמרכיב נוסף, ללא קשר לחומר הנלמד באופן פורמאלי. למשל, לאחרונה השתתפתי בקורס לבניית אתרים כדי לתחזק את האתר שלי בעצמי. מעבר לרכישת מיומנות בתחום עצמו, שמתי לב לצורת ההוראה של המרצה, אימצתי חלק מטכניקות ההוראה שלו, כתוצאה מכך השתפרתי בהוראה, הדבר נתן לי הרגשה טובה וכו'. אם הייתה לי נטייה לבטל את עצמי, הייתי משווה את עצמי למשתתפים האחרים שרמתם בשימוש במחשבים גבוהה משלי, שכן הם מתכוונים לבנות אתרים לאנשים אחרים (כפי שאת נוהגת בהשוואתך לאנשים שהשיגו דוקטורט בגילך). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il