השאיפה למושלמות וחוסר השלמה לפחות מזה

דיון מתוך פורום  פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

28/01/2012 | 21:54 | מאת: אמא מודאגת

ד"ר גידי היקר שלום, בתי בת ה-20 אוטוטו בסוף פברואר 2012 ילדה מקסימה צנועה ונחבאת אל הכלים שקטה, אינטליגנטית ובוגרת מדעים. לפני כשנה ו-3 חודשים התגייסה לצה"ל ומאז החלו השינויים והטילטולים באישיותה ,,,לאחרונה התחילה ללמוד נהיגה ולקחה כבר 45 שיעורים בערך בנהיגה עם הילוכים ובהיותה בחורה כל כך עדינה ושברירית היא לא מצליחה לצאת ממעגל הקסמים הזה שנקרא נהיגה וזאת הפכה להיות הבעיה הכי גדולה שלה, פתאום נפילה דרסטית במצבי רוח, חוסר תיאבון טוטלי, לעיסה ארוכה כמו הגלות כל ביס ואיסוף האוכל לכדור בפה דבר שמוציא אותי בנתיים מדעתי, דבר שאני לא יכולה לראות את חוסר ההתעניינות שלה באוכל ממש. נוסף לזה השרות הבלתי מעניין שהיא עוסקת בו (מיחשוב),,שזה הדבר האחרון שרצתה לעשות ,,היא משרתת בקריה וכל יום חוזרת הביתה ומתרוצצת כל יום לעבודה וחוזרת בשעה בלתי סבירה הביתה ומשם רק לנוח וכך כל לילה נשארת בבית בחוסר מעש וחוסר עניין. כל זה הביא אותה לדיכדוך נוראי חוסר בלקיחת אחריות, עייפות החומר לקבל החלטות , לעשות כל דבר בכלל... בצבא יש לה מפקד יבש וקר רוח שלא מנסה אפילו לגלות ולנצל את הפוטנציאל שבה וגם לא מקשיב לה בכלל, ולא קשוב לנסות לעזור לה בכלל והיא קיבלה רושם מכולם שהיא לא שווה כלום ושהיא כבר לא נחשבת כאדם רציני וזה מאוד מאוד פגע בה. כרגע היא במצב שהיא ממעטת לאכול , חוסר מצב רוח , חוסר עניין בכלום והכי חשוב היא אומרת שהיא מאוד מאוד חלשה ,,,היא מרגישה חולשה בכל הגוף וכל הזמן רוצה לנוח. אנא ממך הנחה אותי לאן עליי לפנות ומה עלי לעשות? אני מחפשת עזרה מיידית ואני לא רוצה שהיא חלילה וחס תשקע במשהו רע יותר. מחכה לתשובתך אם צריך לגשת אליך איתה אני מוכנה לבוא מייד. תודה האימא הדואגת והמצפה לתשובה בקוצר נשימה מהשאלה נמחקו פרטים מזהים

לקריאה נוספת והעמקה
29/01/2012 | 01:36 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לאמא המודאגת, קשה להבין מפנייתך מה מציק לבתך ומה מציק לך. בטוחני שהיא סובלת לפחות מחלק מהדברים שאת מתארת בהתנהגותה, אך מתיאורייך עולה חוסר הפרדה מאוד בולט בין דברים שמציקים לך בהתנהגותה ודברים שמציקים לה (למשל, איסוף האוכל לכדור בפה ש"מוציא אותי מדעתי"). הואיל ואת פונה, ולא היא, המסר העיקרי שלי אלייך הוא לקחת כמה צעדים אחורה, להרפות מבתך ולהניח לה. לכל היותר, תוכלי להציע לה לפנות לטיפול, אבל להרגשתי, חלק מהעבודה צריך להיות עבודה על נפרדות בינך ובינה. את כאילו חיה בתוכה ולא מאפשרת לה את מרחב המחיה הנחוץ כדי להתבגר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות