שלום,

דיון מתוך פורום  פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

03/01/2011 | 23:13 | מאת: דפנה

אני בתחילת שנות ה30 שלי. שנים רבות סבלתי מהפרעות שונות במידה זו או אחרת. אני סבורה שהבעיה המרכזית שלי היא פרפקציוניזם. בכוונתי לגשת לטיפול. ככל שעובר הזמן אני מאמינה פחות ופחות ביכולת שלי "להצליח בחיים" במובןשל תיחזוק קריירה מתגמלת, ו/או עיסוק במקצוע שאני אוהבת. אני מודעת לפער עצום בין היכולות שלי לבין המוטיבציה והאמביציה האומללות שלי, ומקיימת זוגיות תלותית. על איזה סוג טיפול תוכל להמליץ לי? מטעמים כלכליים,חשבתי לפנות לאגודה הפסיכואנליטית בחיפוש אחר טיפול מוזל אצל מתמחים. אשמח לחוות דעתך.

לקריאה נוספת והעמקה
03/01/2011 | 23:56 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דפנה, טיפול פסיכואנליטי של ממש, כפי שהוא נערך ע"י מתמחים הנדרשים לערוך אנאליזות אורתודוכסיות, עלול לארוך שנים רבות. אם את חברה בקופ"ח מכבי, במקרה, אזי הייתי ממליץ לך לנסות את הטיפול המסובסד הניתן במסגרת מכבי-זהב (המטפלים העובדים איתם הם מנוסים למדיי והסלקציה של המטפלים לשם קפדנית). אם את תושבת ת"א, אוכל להמליץ לך גם על השירות הפסיכיאטרי באיכילוב ועל עמותת "אלומה" 03.6291518, שגם בה הטיפול מסובסד והמטפלים מקצועיים. מבחינת גישה טיפולית, דווקא לגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית יש פרוטוקול מסודר לטיפול בפרפקציוניזם ובראש ובראשונה עם האמונה האופיינית לפרפקציוניזסטים יותר מכול "או הכול או לא כלום", אמונה הגורמת לעיכוב הפוטנציאל ולדחיינות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

04/01/2011 | 00:26 | מאת: דפנה

אני איעזר באינפורמציה החשובה שנתת לי.

מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות