בך אני מאמין

כמה שאמר לי הפסכיאטור אתה רוצה להיות טייס אבל אתה לא טייס!!! תקרא לזה מה שאתה רוצה פרפקציוניזם לא פרפקציוניזם כל הזמן היה לי מלא שאפות להיות מליונר להיות מוביל אבל שום דבר לא הלך לי בכלום אני כל הזמן עצבני כשאני נמצא במבחן על היכולות שלי אני נתקף חרדה אני נמצא בעבודה מעולה אבל כל הזמן מקטר לא טוב לי לא טוב לי הפכתי להיות אדם מאוד דכאוני ביני לבין עצמי אני מול האנשים בטחון מאוד מופרז אבל כשאני לבד מאוד עצוב כבר אין לי שאופות ואין לי כוח לכלום מה שנקרא מוותר על השאפות שלי כשאני רואה אדם שעשה כסף מהר אני מתבעס לגמרי כיא ני חושב שאני יותר חכם מהם ופשוט אין לי מזל לפני שנתיים היה לי התקפה חרדה מאוד קשה ודיכאוני מאוד קשה שלא יכלתי לזוז ולא לעשות כלום שהכל היה מופיע בצורה גופנית ו OCD וכל ההפרעות של החרדה הייתי אצל הרופא נתן לי כדור ריסטל כל יום כדור נכון שכל התופעות נגמרו והיום אני חיי פשוט יש לי בלבול עצום בחיים שלי אני כבר לא יודע מי אני ומה אני רוצה נפגע מכול מילה מתעצבן מכול מילה יש לי חברה מהממת בית מהממם אבל אני יודע שהבלגן נמצא בתוכי ..וכל זה אני מול אנשים מתפקד מצוין ולא מורגש שיש לי משהוא הכל מופיע כשאני לבד אפילו לאחרונה אני בעבודה אין לי חשק לדבר עם אף אחד ואין לי כוח להכיר אף אחד בא בגישה אם אני לא שולט אז לא טוב לי רק לאחר שקראתי את המאמר שלי על פרפקציוניזם הבנתי שיש לי את הבעיה הזו אפילו האופא המשפחה שלי אומר לי מרוב תלונות כופניות אומר לי שי בך התנהגות אומפולסיבית כמו שאתה רשמתה במאמר שלך ..זהוא הגעתי למצב שאני רוצה ללכת ליטפול על מנת להתרפותולצאת מזה לחלוטין ואני מאמין שאני איצא מזה פשוט אני חייב סדר בראש אני לא רוצה לאבד את עצמי ד"ר אנא ממך תעזור לי אני בגיל ה30 עוד מעט

שלום מושיקו, טוב מאוד שהתרופות הקלו עליך, אך כמו שראית ההקלה היא רק סימפטומאטית (מה שחשוב כשלעצמו) ועליך לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי לשקם את הדימוי העצמי הנמוך שלך, שגורם לך להרגיש נחות ולקנא בכל מי שהשיג דברים שאתה לא הישגת. בצד הטיפול הפסיכולוגי - ולא במקומו - הייתי ממליץ לך ללמוד כל מה שמעניין אותך, בלי קשר להישגים. כל למידה באשר היא מעלה את הדימוי העצמי. מדובר בתהליך איטי והדרגתי יחסית, אך גם בטוח. כשיחול שיפור בדימוי העצמי, תפסיק להשוות את עצמך לאחרים, תוכל לבטוח בעצמך וסמלי סטאטוס כמו כסף או תגובות אחרות של הסביבה תהיינה הרבה פחות חשובות לך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

תודה על מהירות התגובה. הדימוי העצמי הוא ביני לבין עצמי כך אני מרגיש .הבעיה אני כבר לא יודע מה מעניין אותי ומה אני רוצה .וזה כל להפסיק להשוות את עצמי לאחרים אני מאמין שרק כסף מביא לי אושר..הבעיה שאני מרגיש שהמוח שלי סגור לגמרי ולא חושב על כלום כנראה מרוב שאני חושב והזיכרון שלי ממש אבל ממש נמחק כאילו אני לא זוכר לפני יומיים איפה הייתי ומה עשיתי חברים שמדברים על התקופה של בית הספר הם זוכרים פרטי פרטים ואני ממש כלום שוםדבר יכול להיות שמרוב שאני סגור עם עצמי כך זה קורה לי לגבי הזיכרון ואפילו על מחשיבה חיובית ..השאלה יש חוץ ממך מטפל בה פרפקציוניזם באיזור הצפון?