נגישות
נגישות

התמודדות בזוגיות בגיל המעבר

דיון מתוך פורום  פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

06/04/2018 | 11:19 | מאת: צל הלב התקין

שלום פרופ' אודה להארות ועזרה... בת 48 בזוגיות סבב ב ארוכת שנים, בן זוגי איבד את אביו לפני כשלושה חודשים וחווה תהליך אבל מורכב, לעיתים בראייה חיצונית אפילו לא תקינים נפשית, רצון מוקצן בחופש,צורך תמידי באנשים סביבו, צריכת אלכוהול וקנאביס בתדירות גבוהה והקושי הגדול מכולם הוא צורך בריחוק ממני...רצון להיות לבד...חופשי... חוויתי את אותן תחושות כשהתאבלתי על אבי וקיימת בי הבנה והכלה לכאבו אך קיימת בי השאלה האם באמת צריך להניח לבן זוגי להיות לבד . חשוב לציין כי בן זוגי בן 53 פסיכולוג בהשכלתו..מסרב ללכת לעזרה למרות שמבין שיש לו צורך... תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, ה"מודלים" השונים של שלבי האבל עברו מן העולם בשנים האחרונות ופינו את מקומם לגישה אינדיבידואלית יותר. בכל מקרה, 3 חודשים הם זמן קצר יחסית ואת גם לא כותבת מה מצבו התפקודי התעסוקתי וחברתי של בן זוגך. את מציינת שמצד אחד יש לו צורך בחברת אנשים סביבו ומצד שני הוא מתרחק מחברתך. המלצתי היא להמתין עוד כ-3 חודשים במהלכם הייתי מציע לך להיות בעמדת המגיבה בלבד, כלומר, לחכות עד שהוא יפנה אלייך ואז להיות בשבילו שם. אם אין שיפור, המלצתי היא לפנות דווקא לייעוץ זוגי הן משום שייתכן שהיו קיימות בעיות בזוגיות שטואטאו מתחת לשטיח ופרצו בעת המשבר הנוכחי והן משום שייתכן שיהיה לבן זוגך קל יותר לפנות לייעוץ כזה מאשר עבור עצמו, דבר שהוא אינו עושה. במידה ויסרב, הייתי מציע לך לפנות לבד לייעוץ הזוגי וליידע את בן זוגך על כך. במקרים רבים האישה עושה את הצעד הראשון בפניות כאלה ובן הזוג מצטרף בהמשך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות