האם החלמתי?

לפני למעלה מעשר שנים , בגיל 26, סבלתי מאירוע פסיכוטי ואושפזתי לתקופה של חודש. אובחנתי כסובלת מסכיזופרניה פרנואידית ומאז אני מטופלת בריספרדל ורסיטל. מאז אותו אירוע אני מתמידה בטיפול התרופתי באדיקות, מבקרת אצל פסיכיאטר פעם בשלושה חודשים ומתפקדת תפקוד מלא ומוצלח בעבודה, בחיי זוגיות ומשפחה. אני חשה סיפוק מחיי, מאושרת לפרקים. טלטלות העבר לא חזרו אלי וסערות הנפש שלי כשהן מתרחשות הן מוצדקות ואינן גורמות למשבר. האבחנה המלווה אותי כל כך הרבה שנים גורמת לי צער, יאוש, לעתים חוסר בטחון עצמי לבצע שינויים ולהתקדם בחיים, תחושתי שהאבחון גרם לי רק סבל. מצד שני , אני חשה פחד גדול להפסיק לקחת את התרופות שמא התסמינים יחזרו. אודה לקבלת דעתך בנושא. האם לא הגיע הזמן לוותר על התרופות ולחפש רופא אמיץ שיאבחן אותי מחדש? בתודה, חנה

אני לא הייתי מאושפז קרוב ל11 שנה ואז ירדתי בהדרגה במינון התרופות עד שהפסקתי לקחת אותן לחלוטין וכעבור שבועיים כמו שעון התאשפזתי סוער מאוד. אין בכך להעיד על דבר מלבד הצורך לשמור על ערנות ולא למהר וכמובן למצוא רופא טוב ואחראי שתרגישי שיש לך קשר טוב איתו - (אולי ד"ר ססר?)

שלום. שאלה זו נשאלת רבות בפורום. להלם עיקרי הדברים: 1) אבחנה של סכיזופרניה יכולה להשתנות לאורך זמן. לפעמים האבחנה הראשונית היתה מוטעית ולפעמים יש החלמה. האבחנה לא חקוקה באבן. בכל מקרה לגבי המקרה שלך הספציפי את צריכה לפנות לפסיכיאטר לצורך בדיקה מעמיקה והחלטה באם יש מקום לשינוי או ביטול אבחנה. 2) העובדה שאת יציבה שנים רבות תחת מעקב וטיפול תרופתי אינו מעיד בהכרח שיש להפסיק את הטיפול - בהחלט יכול להיות שהיציבות במצבך מושגת ב_זכות_ הטיפול. אני מכיר מקרים רבים מאד של אנשים שהיו יציבים שנים רבות, החליטו להפסיק את טיפולם התרופתי וחזרו לאשפוזים חוזרים. בנוסף - במקרים רבים של אשפוזים חוזרים לאחר תקופה ארוכה של יציבות יותר קשה לחזור למצב מאוזן, גם עם אותו טיפול שעזר לפני כן. הערה אחרונה - אם את כרגע מנהלת חיים מאושרים עם זוגיות, משפחה, עבודה ועוד - למה זה גורם לך צער אם קיבלת "אבחנה" כלשהי בעבר? את יכולה להתקדם בחיים ללא הגבלה ובכל מקרה יש סודיות רפואית כך שאף אחד לא צריך לדעת אם פעם היית מאובחנת עם הפרעה נפשית. בברכה, ד"ר אהוד ססר