כישורים חברתיים וסכיזופרניה

האם יש קשר בין כישורים חב' וסכיזופרניה ואיך אפשר לעבוד על הכישוריים החברתיים במקרה זה?

שלום. יש קשר ישיר בין סכיזופרניה שכישורים חברתיים. לרבים מהמתמודדים עם סכיזופרניה יש מה שקרוי "תסמינים שליליים" שכוללים בים השאר התבודדות חברתית, קשיים בתקשורת עם אנשים, חוסר יוזמה, אפתיות,חוסר הנאה, חוסר ריכוז, השטחת אפקט (הבעות פנים מצומצמות), ירידה בנפח הדיבור ועוד. הסימנים השליליים נוטים להיות כרוניים וקשים הרבה יותר לטיפול מאשר הסמינים החיוביים שבד"כ חולפים עם טיפול תרופתי. אז מה בכל זאת ניתן לעשות לגבי התסמינים השליליים? 1) הטיפול התרופתי הוא רק מרכיב אחד מהטיפול בסכיזופרניה בכלל ובסימנים השליליים בפרט. לסימנים שליליים ניתן להיעזר בטיפולים פסיכולוגים שונים, במיוחד אלה המכוונים לשיפור מיומנויות חברתיות (מה שקרוי "social skills trainihng"). יש גם מחקרים שמראים שאימון קוגניטיבי (מה שקרוי cognitive remediation) גם יכול לשפר סימנים שליליים. לצורך קבלת פרטים יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. 2) אין להמעיט בחשיבות השיקום שיכולה לכלול מגוון תחומים כגון תעסוקה, לימודים, מועדון חברתי, מגורים נתמכים וכד'. לצורך התאמת תכנית ספציפית שמתאימה לך יש לפנות לעובד/ת סוציאלי/ת במקום המגורים. 3) מבחינה תרופתית יש תרופות שיכולות לעזור (מעט) לתסמינים השליליים. הטובה ביותר היא ה"לפונקס". יחד עם זאת יש לה גם לא מעט תופעות לוואי. לצורך פרטים יש לפנות לרופא המטפל. 4) לפעמים קשה להבדיל בין תסמינים שליליים לבין דכאון.יש לעבור אבחון אצל הרופא המטפל ובמידה ומדובר בדכאון ניתן להתאים טיפול בהתאם (גם פסיכולוגי וגם תרופתי). בברכה, ד"ר אהוד ססר

לד"ר ססר, קראתי בעיון את דבריך. למעשה הם ענו לי בפירוט על מה שרציתי לשאול היום. אבל אחרי כל דבריך, אני כבר עשר שנים סובל מהתסמינים השליליים, ומעט מאד עוזרים לי כל ה"קוקטל" של שיקום ותרופות. למזלי אני קצת פעיל ועובד, ולא במצב קשה מאד [כי אז בטח היו נותנים לי לפונקס], אבל "חוסר יוזמה" וחוסר כח, ופחות דיבורים וסבלנות וקשר חברתי, כמו שתיארת. אז אני מיואש. וזה אחרי כל מה שכתבת, כאמור.