להיות בת של סכיזופרן

טוב זה לא נהדר בלשון המעטה הטיפול לא תמיד מתאים ואם לא הייתי עושה בלאגן אבי לא היה מקבל טיפול שבועי כלל הזיכרון הוא של אלימות קשה כלפיי אבל בכל זאת הוא אבי הזריקות שהוא מקבל כמות הכדורים בלי זה הכל מתפרק ממש כך עכשיו הוא כבר בן 67 זקן כבר לא הוגן

שלום. תודה על השיתוף האמיץ. זה בהחלט מורכב להיות בן משפחה של מתמודד עם סכיזופרניה, בעיקר אצל מתמודדים שמסרבים לקבל טיפול ולעיתים מתנהגים באופן בלתי מקובל. יחד עם זאת יש לזכור שהם אינם אשמים במצבם ובהחלט יש דרכי טיפול. כל אדם הוא עולם ומלואו ללא קשר לכותרת אבחנתית זו או אחרת. בכל אופן מומלץ (כפי שכתבתי רבות בפורום) לפנות לקבוצות תמיכה למשפחות של מתמודדים. יש מסגרות רבות בקהילה כגון (בין השאר): מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il, בית אקשטיין http://www.b-e.org.il/htmls/home.aspx, עמותת אנוש http://www.enosh.org.il/ ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר