משפחות שמעורבות יותר מידי +שאלות נוספות

דוקטור ססר שלום מודה מראש על איכות התשובות ועל ניהול הפורום.להלן מספר שאלות: 1.אודה אם תוכל להרחיב בפירוט למה הכוונה כאשר כתבתה באחת מתשובותיך בעמוד 11 "יש משפחות שמעורבות "יותר מדי" בחיי בן המשפחה החולה ובכך גורמים רק להחרפה במצבם)"אנא פרט ותן דוגמאות ותחדד את ההבדל בין מעורבות יתר השלילית ליצירת "מעטפת הגנה" ותמיכה ועידוד. 2.אודה אם תוכל לפרט מושג שהופיע מספר פעמים בפורומים "סכיזופרנייה קלה"מה ההבדל מסכיזופרנייה. 3.האם אדם שאובחן כחרדתי לאחר שני ארועים שאובחנו כך וטופל בציפראלקס וחזר לתפקוד מלא לאחר 4-5 חודשים , הטריגר עודף אחריות ולחץ בעבודה, עשוי להגיע להתקף שלישי אך הפעם של מחשבות שווא פרנואידיות שחלפו לאחר כחודש בעקבות שימוש בזיפרקסיה וחזרה לתיפקוד מלא לאחר כ 4-5 חודשי האם אכן האדם חרדתי או יש חשש לסכיזופרנייה תודה מראש

שלום. תשובות: 1) במשפחות של מתמודדים יש לעיתים תופעה של "מעורבות יתר", מה שקרוי high expressed emotion. מעורבות היתר יכולה להתבטא בעוינות כלפי התנהגות המטופל, במעורבות רגשית מוגזמת שחונקת ומגבילה את המתמודד, או בביקורתיות יתרה (כמו שאלות של "למה אתה לא עובד? למה אתה לא כמו אח שלך? למה אתה לא יוצא מהבית? וכד'). נעשו מחקרים רבים בנושא שמראים באופן מובהק שכשיש high expressed emotion במשפחה אז יש סבירות גדולה יותר לאשפוזים חוזרים, לחוסר היענות לטיפול ולירידה תפקודית. לכן כפי שכתבתי בשרשורים קודמים מומלץ לפנות לקבוצות התמודדות למשפחות (כגון ממ"ן). ניתן לקרוא עוד כאן (באנגלית): http://en.wikipedia.org/wiki/Expressed_emotion 2) אני לא זוכר שהשתמשתי במונך "סכיזופרניה קלה". אני מניח שהכוונה היא לעצמת התסמינים. כמו בכל הפרעה נפשית - יש מדרג של עוצמות. יכול להיות שאתה מתכוון ל"סכיזופרניה פשוטה". במקרה זה מדובר בסוג של סכיזופרניה שמתבטאת בעיקר בתסמינים שליליים ללא סימנים חיוביים בולטים (ניתן לעשות חיפוש בפורום על ההגדרה של סימנים שליליים וחיוביים). 3) אני לא יכול לאבחן אדם דרך פורום באינטרנט. באופן כללי ע"פ ההגדרה (המתומצתת) של סכיזופרניה לפי אמות המידה האבחנתיות המקובלות (כלומר ה-DSM) צריך לראות הימשכות של תסמינים כלשהם (כלומר קומבינציה כלשהי של תסמינים פסיכוטים "חיוביים" (הזיות, מחשבות שווא וכד') ו/או תסמינים שליליים כלשהם (כגון ירידה במוטיבציה וצמצום אפקט) ו/או ירידה בתפקוד (חברתי, תעסוקתי, משפחתי או אקדמי). במידה ומשהו מאלה נמשכים מעל חצי שנה - אז ניתן לאבחן סכיזופרניה. מבחינה סטטיסטית - לאחר התקף פסיכוטי יחיד שנמשך פחות מחודש שלאחריו יש חזרה מלאה לתפקוד - יש כ-50% סיכוי שמדובר באמת במקרה יחיד ולא הפרעה נפשית כרונית (כגון סכיזופרניה). בכל מקרה מומלץ להישאר במעקב. בברכה, ד"ר אהוד ססר

ד"ר אהוד תודה על התשובות אם זאת אודה למספר הבהרות: 1.האם מעורבות יתר , מתבטאת גם בגוננות יתר של המשפחה ומה השפעתה ? 2.אחדד את שאלתי :האם לאחר שני התקפי חרדה בפער של שנה (אבחון פסיכיאטרי)שטופלו בציפראלקס תוך חזרה לתפקוד מלא לאחר 4-5 חודשים ,יתכן לאחר שנה נוספת התקף חרדה שלישי אך הפעם ההתקף כלל מחשבות שווא פרנויות, טיפול בזיפרקסיה וציפרלקס ושוב חזרה לתפקוד מלא לאחר 4-5 חודשים .כל 3 ההתקפים הוסברו בלחץ ועומס בעבודה ,האם אכן התקף חרדה עשוי להניב מחשבות שווא פרנויות.(ציינתה בחת מתשובתיך הקודמות שיתכן בלבול באבחנה בין OTC לסכיזופרנייה) כיום עובד משרה מלאה לומד בערב נוטל זיפרקרסה וציפראלקס וללא התקף יותר משנתיים. 3.האם קיים מינון זפרקסה 2.5 ואם לא הייתה ממליץ ליטול כדור יום כן יום לא או לחלק כדור של 5 לחצי כל יום. 4.מכיון שהזיפרקסה גורמת לעייפות ושינה מרובה האם ניתן להחליפה ב ABILIFY 5.לגבי סכיזופרנייה קלה ראה התיחסות שני כותבים בעמוד 12 עם זאת אודה אם תוכל לתת דוגמאות למדרג של עוצמות בהתקף פרנויה והאם ככל שהעוצמה נמוכה יותר הסיכוי להחלמה מלאה גבוה יותר. 6.האם אכן מגיל 30 הסיכוי להתקף נוסף נמוך יותר ואם היה התקף אחד האם נכון שאם לא חזר אחרי 8 שנים אזי ההחלמה מלאה. 7.האם ידוע לך האם יהיו שינויים באבחנת הסכיזופרנייה ב DSM 5 שיפורסם במאי. תודה מראש ומתנצל על מספר הרב של השאלות הבהרות