זוגיות

לד"ר שלום רב, אני בת 25 ונמצאת בקשר זוגי כמעט שלוש וחצי שנים. הקשר ידע המון עליות וירידות. אני נמצאת עם אדם אוהב, תומך, מבין, סובלני, מתוק, באמת מושלם, אבל לצערי אני לא מעריכה מספיק את המושלמות הזאת... עם הזמן כמובן ההתרגשות שלי אליו פחתה, כבר אין פרפרים בבטן, וככל שעבר הזמן המצב בקטע הזה נהיה יותר גרוע. הימים או יותר נכון הרגעים שבהם אני מרגישה איזשהי משיכה אליו הם נורא מעטים. הבעיה היא שאני חושבת ורוצה אחרים, רוצה שמישהו אחר ירצה אותי, יתרגש ממני. בגלל שאני נורא אוהבת אותו אני לא מסוגלת לעזוב אותו, זה ישבור אותו. אבל מצד שני גם לא יודעת אם הכי בא לי להיות לבד כי אני נורא בעייתית בקשרים,יש לי פחד ענקי מאינטימיות ודחיה ואני לא מבינה איך אוכל לנהל יותר מכמה פגישות עם גבר אחר. לפעמים כשאנחנו רבים, מתוך כעס אני עוזבת אותו כי לא מפריע לי לפגוע בו, אבל אז אני רוצה אותו בחזרה, וכשהוא חוזר אני לא מבינה בכלל למה חזרנו! המצב הזה פשוט משגע אותי, ואני לא יודעת מה לעשות, אני מצד אחד רוצה להיפרד אבל מצד שני פוחדת ללכת קדימה גם בגלל שאין הרבה היצע מבחינתי וגם כי אני נורא נורא אוהבת אותו בתור בן אדם ולא רוצה לפגוע בו יותר! מה אתה מציע לי לעשות?

שלום שושנה, נראה שאת בעיקר משגעת את עצמך. ירידה בתשוקה המינית במשך הזמן היא טבעית בכל קשר זוגי וה"פיצוי" על כך אמור לבוא מתחושת הביטחון ומהרגשות העמוקים שהקשר מעניק (ולפי תיאורייך, מרכיבים אלה בהחלט קיימים ביחסו של בן זוגך אלייך). יכול להיות שנכנסת לקשר זוגי מחייב מוקדם מדיי, לפני שהזדמן לך לחוות ריגושים והרפתקאות, ועל כן את חשה החמצה מתמדת. הסבר אחר, שאינו סותר בהכרח את ההסבר הראשון, הוא שדווקא היחס הטוב של חברך כלפייך משעמם אותך כי באיזה שהוא מקום את לא מקבלת חלקים מסוימים בעצמך. קצת יותר על כך תוכלי לקרוא במאמר הקצר הבא: http://www.giditherapy.com/hasl.html ובהתחשב בגילך הצעיר כדאי לך, אולי, לבדוק את עצמך בקשר אחר ואם הבעיה חוזרת על עצמה לפנות לייעוץ. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com