משבר נפשי
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
הי יש לי בעיה רצינית ולא שגרתית שאינני יכולה לחלוק אותה עם איש אז פונה לעזרתך... אני נשואה כבר מספר שנים, ולפני כשנה היה לי קשר מיני עם בחור נשוי אחר במשך מספר חודשים. לפני כחודש נולד לי ילד . ביום הלידה כשראיתי אותו התחלתי לחשוד שאולי האבא הביולוגי שלו הוא לא בעלי אלא הבחור השני- (היה לנו מפגש בחודש שבו נכנסתי להריון אבל מכיוון שהוא "גמר בחוץ" לא עלה בדעתי שאולי ההריון הוא ממנו...) ניסיתי לסלק את המחשבות האלה מליבי, אבל היום, כשהילד כבר בן חודש - אני מסתכלת עליו ופשוט רואה את הבחור השני- הוא דומה לו יותר מיום ליום ואין בו שום דמיון לבעלי. אני מרגישה שחרב עליי עולמי. ביומיום אני מתנהגת כאילו הכל בסדר אבל בבית אני יושבת וממררת בבכי כל יום איך הרסתי לעצמי את החיים וכמה מטומטמת יכולתי להיות. אין לי מושג מה לעשות. הילד מדהים ואני ובעלי מאוהבים בו, אבל האושר שלי מלווה במועקה מאד מאד כבדה שאני לא יודעת איך להתמודד איתה. כאמור- זה משהו שאני גם לא יכולה לשתף בו אף אחד (לבחור דווקא סיפרתי שיש לי חשד שזה ממנו אבל הוא אמר שאני בטח מדמיינת ושגם אם זה חס וחלילה נכון- יש הרבה ילדים שנולדים ולא דומים לאף אחד- אז אין לי מה לדאוג ואף אחד לא צריך לדעת). המועקה מלווה אותי 24 שעות ביממה וככל שהזמן עובר והילד גדל ומקבל צורה- אני מרגישה יותר חרא עם עצמי. אודה לעזרתך בנושא.
ורדית יקרה, את נמצאת בסיטואציה מורכבת ביותר ולבי לבי עליך. אך ראשית לכל אני מייעצת לך לבצע בדיקת די,אן,אי על מנת לאשש או לשלול את הנחת היסוד שלך ולוודא בברור מיהו אכן אביו הביולוגי של הילד שלך. יתכן ותופתעי לטובה ולפחות אבן אחת משמעותית תיגול מעל לבך. דעי לך כי בגידה עשויה להוות קשר קפיצה לחיי הזוגיות באם מטפלים בשורשיה ביסודיות ואני ממליצה לכם בחום לגשת לטיפול זוגי ופרטני במקביל על מנת לבדוק מהו אותו הצורך שעמד בבסיס הבגידה שלך ומהם התיסכולים שלך החבויים מתחת לפני השטח במערכת הזוגית שלכם שהובילו אותך לפרוק אותם בחוץ ולהתנחם ברומן מחוץ לנישואין! את ללא ספק אכולה ברגשי אשמה על עצם הבגידה והמעידה שלך וקשה לך להתמודד עם הזיכרון החי והפוצע שמהווה לך ילדך בעצם דמותו ודיוקנו! אך את הנעשה ורדית לא ניתן להשיב רק להסיק את המסקנות המתבקשות לעתיד ולהבין שהיה זה 'תמרור אזהרה' שמורה לך להשקיע יותר במערכת הזוגית שלך למען כל הצדדים הנוגעים בדבר וכמובן למען שלוות נפשך- לתיקון וכפרה! וכל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן! בהצלחה רבה
תודה . לגבי בדיקת די אנ איי- הבנתי שלא עושים בארץ אלא אם יש צו בית משפט, וגם אותו קשה לקבל כי ההלכה מחמירה מאד עם ילדים "ממזרים" ומעדיפים למנוע מצבי גילוי כאלה. לגבי יעוץ זוגי- דווקא זה עלול לגרום לבעל לחשוד. יעוץ אישי עשוי אולי לעזור לי ...
שלום ורדית, אני מבין את המצוקה שלך כעת, אך הרשי לי לחזור שנה לאחור, לעצם הצורך לפרוץ את מסגרת הנישואין וגם לקיים יחסי-מין לא מוגנים. להרגשתי, מחית כאן על משהו, על איזו חוסר שביעות-רצון מחיי הנישואין שלך וכיום, להערכתי, פיתחת אובססיה (נכונה או לא נכונה) המבטאת אשמה גדולה על מה שעשית. המלצתי לך, בשלב ראשון, לפנות לייעוץ אישי - בראש ובראשונה, כי את נושאת בקרבך סוד קשה ואת זקוקה לשתף מישהו מקצועי שיהיה בן סודך ולא ישפוט אותך על מה שעשית. בשלב שני, אני בהחלט חושב שיש מקום לייעוץ זוגי כדי לבחון מה חסר לך בחיי הנישואין, שגרם לך מלכתחילה לפרוץ את המסגרת. אינני בטוח שיש הכרח שבטיפול כזה תספרי הכול לבעלך. אני סבור שיש חשיבות גדולה הרבה יותר לדון בסיבה - בקשיי הנישואין - ולא בתוצאה, האירוע האומלל. לא למותר לציין שככל שתהיי מאושרת יותר עם בעלך, כן ייטב גם לילדיכם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org
זה בדיוק התשובה שנתנה המתמצאת רק בהרחבה יותר. ואני גם בדעה של שתיכם שורדית זקוקה ליעוץ אישי וזוגי.
מנהל פורום פסיכותרפיה
