צריכה עזרה דחוף

שלום לד"ר הידש אני בת 31 , לפני כ 12 שנה חוויתי את התקף החרדה הראשון שלי - לפני גיוס עבדתי באיזה משרד בין התיכון לצבא ,ופתאום הרגשתי נורא - דפיקות לב ,רעד ,פחד איום ,רצון לברוח לאן שהוא , רצון לראות רופא וכמובן כל התסמינים הידועים של התקף חרדה ,המצב הזה נמשך לערך חודשיים (אז),עד הגיוס . יש לציין שהוא הופיע אחרי מצב של לחץ - הבוס אז התחמק מלשלם לי משכורת ,ואני כבחורה צעירה שרק התחילה את חייה , לא ממש ידעתי איך להתמודד ופשוט"אכלתי את עצמי"בלשון העם ,ואז זה התבטא בתסמינים גופניים ובפניקה. הסיבה שאני פונה אליך היא שמאז ועד היום (כשלפני שנה לערך שוב חוויתי התמוטטות שמלווה בהתקפי חרדה ,רעידות בגוף ,וכו -שוב בעקבות בוסית בעבודה שירדה לחיי),, ובכן ,הסיבה היא שמאז אותו יום ארור אני מרגישה ש"נדפקה לי הקופסא", כלומר אני מרגישה שאני לא חלק מהעולם ,מן תחושת ערפול תמידית,מן רחוף כזה,מוזרות נוראה,פגיעה בזכרון ,חוסר ריכוז ,למרות שמאז הספקתי להתחתן ,להוליד שני ילדים ולהתגרש,אני עובדת עכשיו בעבודה די מכובדת ומכניסה , אולם אני נחשבת ל"טיפוס לחוץ", יש לציין שפתאום לפני חודשיים לערך , פתאום החיבור למציאות התחיל לחזור אליי תחושת המסך והערפול קצת ירדו , אולם אני מרגישה מן לחץ תמידי בחזה - למרות שעכשיו אני לא במתח,לא בלחץ וכו, האם יכול להיות שבגלל תחושת הלחץ בחזה ונשימותי השטחיות יחסית לא מגיע מספיק חמצן למוח וזה מה שגורם לתחושת המוזרות הנוראה הזו? מן הרגשה שבא לי שמישהו ייתן לי איזה בומבה בראש ואני אחזור להיות הבחורה הרגועה שלפני 12 שנה,שחיה את המציאות ,שלא מרחפת,שלא חרדה ,וכו. כמו כן ,קשה לי לחוש רגשות למשל - אהבה ,התרגשות,שנאה ,אני במין כהות רגש נוראית. קיבלתי סרוקאט אבל אני פוחדת לקחת . אודה לך אם תתיחס לכל הנקודות והתופעות שהזכרתי לעי"ל כולל תחושת המוזרות הזאת ,החיבור לקרקע והזכרון . צר לי אם המכתב ארוך אולם מקריאתי את תשובותיך הנפלאות ושל כל אנשי הפורום בטוחני שאקבל תשובה טובה ביותר. יישר כוח והמשך בדרכך המבורכת זו. יפית

ליפית שלום, רפואית התשובה די פשוטה, כל אלו הן תופעות של חרדה, כדי להמנע מחרדה יש כהות רגשית והתרחקות מכל דבר אשר עלול לעורר חרדה. לכן תחושות הניתוק, ריחוף המוזרות וכל מה שאת מתארת במכתבך. הדבר החשוב יותר הוא הסבל שאת עוברת ומשך הזמן הארוך שבו את חיה, מתפקדת ועושה את כל חובותיך. למרות הסבל ולמרות שאת מתאמצת פי עשר מאדם אחר שעושה את אותם הדברים.... אנא, תתחילי לטפל ולהקל על עצמך, יש המעדיפים טיפול תרופתי, יש המעדיפים שיחות, יש המעדיפים את שניהם יחדיו. בכל מקרה, עדיף להתקדם ולהשתחרר מהסבל.... חבל שאת מושכת כל כך הרבה זמן, כל כך הרבה קשיים. יכול להיות יותר טוב, ויהיה יותר טוב כאשר תתחילי לטפל... קדימה לעבודה, ותשמרי על קשר שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום יפית. במהלך הקריאה של ההודעה שלך, כבר ידעתי שאני הולך לרשום לך שאת צריכה לקבל תרופה, אבל כשבסוף קראתי שאת קיבלת סרוקסט ( אני מקווה שרשמתי נכון ) ואת פוחדת לקחת זה עיצבן אותי. ואני מדבר בשיא הרצינות. אני גם סבלתי בעבר מהתקפי חרדה ודיכאון שנמשך יותר מ 4 שנים ואני פחדתי ללכת לטיפול. אחרי שכבר הבנתי שאין לי ברירה אני צריך ללכת לטיפול, ואני קיבלתי תרופה אומנם אחרת פבוקסיל שהיא מאותו משפחה של התרופה שלך, בכול אופן גם אני פחדתי לקחת בגלל תופעות הלוואי שכולם מדברים וגם לאחר שקראתי על האלון לצרכן את התופעות בכלל זה הפחיד אותי. אבל לקחתי והאמת היא שרק אחרי יומיים הרגשתי קצת בחילה וזהו ועכשיו אני חיי ממש מאושר. את תופעות הלוואי לא כולם מרגישים וגם אם כן זה רק בהתחלה. את סובלת המון זמן אז גם אם יהיה לך תופעות לוואי אז תסבלי רק שבוע, לא עדיף? עכשיו למה אני עצבני אלייך? כי כבר הלכת לטיפון קעבלת תרופה עברת את התהליך המפחיד הזה ללכת לטיפול ובסוף את לא לוקחת את התרופה. אני מקווה שאת כן תיקחי את התרופה מהיום ויהיה בסדר. אז שיהיה לך רק טוב וביי............ דרך אגב אני אשמח אם תספרי לי שכן לקחת ושזה כן יצליח. :-)